לפני 500 שנה בשלהי ימי הביניים, נבדתה דת נוצרית חדשה בויטנברג שבגרמניה על-ידי מרטין לותר שהיה נזיר אוגוסטיני חולה נפש שניסה להתאבד פעמיים. הוא היה אנטישמי קיצוני ודרש לשרוף את כל היהודים, בתי הכנסת בתי המדרש וספרי התורה שבע"פ. ההיסטוריונים כתבו שמ. לותר היה שורש השנאה הנאצית. יסודות דת זו נחרטו על ידו על דלתות מנזרו, אותם הוא ניסח ב-95 הצהרות מחאה ותיקוני דת של הנצרות הקתולית (מאז נקראו הצהרות אלו "איק פרופיטאו"- אני מצהיר (בלטינית). כל יסודות התרבות, המדע והחברה המערבית למעשה היו כתובים שם וגם פיתוחיהם הקיצוניים יותר מוסווים בתרבות המערבית כתובנות תרבותיות וחלק מהמשתעבדים לתובנות אלו, כלל אינם מודעים לכך שהם למעשה התנצרו.
כיום, ניתן למצוא הצהרות אלו בחוברת או בספר עם הסברים, בספריות או באינטרנט. למרטין לותר קם מתחרה בתוך נצרות זו בשם קאלוין, שיצר פיתוחים מעט שונים של הצהרות אלו. לכן, כוונותיהם של מרטין לותר וקאלוין היו להשתלט על האקדמיה, דרכה ניתן להשתלט על כל החברה והם אכן הצליחו בכך, כדברי פרופסור שפיץ, מגדולי חוקרי השפעת נצרות זו על האקדמיה - הנצרות הפרוטסטנטית לחמה באוניברסיטאות, כבשה אותן ופרצה מתוכן" ("השפעת הנצרות הרפורמית על האוניברסיטאות", בתוך קובץ המחקרים באנגלית "הרפורמציה והאוניברסיטאות", ליידן" עמוד 9, שנת 1981). מרטין לותר הסביר שבאקדמיה נוצַרים נוצרים" (שם).
מרטין לותר עצמו היה כל כך מלא גאווה על הדוקטורט שלו בתיאולוגיה, עד שהכריז כי יתן עבורו את העולם כולו" (שם, ר. סטפר, "הקלוניזם והאוניברסיטאות", עמוד 76). בשנת תשס"ז הוציא שחר פלד לאור את ספרו "מגרסת הזהויות", אחרי 7 שנות מחקר ובו אלפי מקורות המבוססים על מחקרים רבים המתעדים כיצד השתלטה הנצרות הפרוטסטנטית על האקדמיה והמדע ודרכה על תרבות המערב כולה. על-פי הציטוטים דלעיל והמקורות המובאים בספר זה, לא שייך לטעון "מי אמר שזה בכלל נכון ".
כיצד ניתן להדגים בקצרה שה"מודרנה" והמדעים, הם לב ליבה של טומאת הנצרות הרפורמית: הציטוטים דלעיל הם כבר מספיק משכנעים כדי להיווכח שהאקדמיה היא בית היוצר וכור ההיתוך, ההופך את האדם הלומד בה לנוצרי רפורמי-פרוטסטנטי ושה"מודרנה", האקדמיה ותרבות המערב משמשים רק כשמות נרדפים של טומאת נצרות זו. נראה כעת כיצד ניתן להסביר ולהדגים את כל הנ"ל ע"פי מספר הצהרות, גם ללא ידיעת כל 95 הצהרותיו של מרטין לותר. יסוד היסודות של הצהרות אלו בנוי על
שיטת ה"ניסורים" (חילוק מושגי מלאכותי) ונתמקד בהמשך על כפיית היסודות הנוצריים המובעים בהצהרותיו על החרדים - "לימודי הליבה", גיוס לומדי התורה לצבא והחדרת האקדמיזציה הנוצרית הפרימיטיבית והכפרנית בכח, לתוך היהדות החרדית ומוסדותיה, אשר באמצעותם רוצים הערב רב היהודים נוצרים ומנהיגיהם במדינה, לנצר את הקבוצה היחידה בעם היהודי שנשארה יהודית-החרדים ובכך להופכה ליהודית נוצרית או בשם הנרדף "יהודי מודרני", כפי שכבר הגדיר זאת פרנץ רוזנצוייג הפילוסוף היהודו-נוצרי המפורסם בגרמניה שלפני השואה-, ,...ה"תרבות" שלנו רובה ככולה מושתתת על יסודות נוצריים" (פ. רוזנצוייג, אגרות, עמוד 27-8). הוא חידד יותר את דבריו וכתב -
כל היהודים המודרנים ויהודים גרמניים יותר מכל האחרים,
הם פרוטסטנטיים" ("הרמן כהן ושאלת הפרוטסטנטיות היהודית", ד.נ. מאיירס, 2001, עמוד 195-9, בתוך ספר השנה, ספרי ברגן, אוקספורד(באנגלית)).
החיקוי הקופי של נצרות זו מבוטא על-ידי הפילוסוף המפורסם ובעל ההשפעה המכרעת, היהודו-נוצרי פרופסור הרמן כהן מאוניברסיטת מרבורג בגרמניה בשנת 1924 - בדיוק כפי שהפרוטסטנטיות השליכה מעל עצמה את עול המסורת הכנסייתית, כך גם היהדות האתית השליכה מעל עצמה את העול המכביד של ההלכה הרבנית" (שם, עמוד 206).
תלמידיהם הישירים או הרעיוניים של פרופסור הרמן כהן ורוזנצוייג, היו פרופסור גרשם שלם, מרטין בובר, מגנס וחבר מרעיהם שהקימו את האוניברסיטה בירושלים, שעיצבה את החינוך היהודו-נוצרי כאן בארצנו והצליחו לשמד מיליוני תלמידים. להלן, "ניסוריו" של מרטין לותר:
הניסור הראשון שביצע לותר היה בין הרוחניות השמימית לבין האדם והממסד הכנסייתי. הוא מוחה על השוואת סמלי האפיפיור לסמלי "אותו האיש" (מחאה 79). האפיפיור אינו יכול לשמור על-אף אחד מעונשו של האל (מחאה 21). הוא מוחה על כך שסמכות תרגילי האפיפיור לגבי הנעשה לחוטאים בגהנום, אינם עדיפים מתרגילי קבלת הכספים על-ידי ההגמונים והכמרים כדי לכפר על העונשים בגהנום" (מחאה 25). הכנסייה היא מתווכת לא מוסרית בין החוטאים והאל (מחאה 28). כיצד לותר מיישב את מחאותיו אלו עם כל הכתבים והמסורות הכנסייתיות ("הקנון הנוצרי") שלאחר ה"ברית החדשה"?
הוא עושה זאת באמצעות "הניסור השני" התלוי בניסור הראשון וזו דוגמה לכך שמי שמשתעבד ליסוד פרוטסטנטי אחד משתעבד בהכרח, במודע או שלא במודע, לשאר היסודות של נצרות זו.
הניסור השני - כל המסורת הזו היא המצאה של האפיפיורים וההגמונים, ששיקרו בכך שהם קיבלו זאת תוך השראה מהשילוש הנוצרי, בניגוד לתנ"ך ולהבדיל ה"ברית החדשה" שלדידו, דווקא לכתבים אלו יש קשר לאליליו (השילוש הנוצרי: האל-האב, רוח ה"קודש" והבן- "אותו האיש").
המסקנות שלו הן: הלימודים הרוחניים, שעוסקים בעיקר במסורת הכנסייתית ע"י הנזירים במנזרים, הם עניינם האישי של הנזירים
ולכן אין לכלל החברה תועלת מכך ולכן הם חייבים לשאת בנטל החברתי בכל המובנים כדי ליצור שוויון בינם לכלל החברה (מחאות 51,47,43).
לדידו של לותר, הכמרים חייבים להשלים את לימודיהם באקדמיה בתיאולוגיה (לימוד הדתות), כי רק שם מצוי הידע הדרוש להבנת הדת. עם השלטת כל תובנותיה של נצרות זו על האקדמיה באירופה ובאמריקה, הותרו גם תחומי לימוד אחרים באקדמיה כדי להיות כומר והגמון בעל תואר אקדמי, מה שהוליד את החיקוי הקופי של הקהילות היהודו נוצריות בארצנו ובעולם, הממליץ ו/או מחייב שרב קהילה יהיה דוקטור-רב (תופעה שהתפשטה גם בקהילות של הציונות הדתית).
לכן, היהודו-נוצרים בארצנו רואים גם הם את עצמם מחויבים, בשם התרבות המערבית הנוצרית, לדרוש מהחרדים שלומדי התורה ישאו בנטל החברתי, כי כל לימודיהם בישיבות ובכוללים הם עניינם האישי, מלבד קבוצה קטנה שרשאית להתמיד בלימודיה, בכפוף ליסוד שקבעה נצרות-ההשכלה החל מלפני 250 שנה, שלכל סוג של השכלה צריך שיהיה ייצוג סמלי מסוים, לצורך קיומה ההשכלתי של החברה. לדידו של לותר, כיוון שרק התנ"ך ולהבדיל הברית החדשה, נכתבו בהשראת השילוש הנוצרי (עפ"ל) יש לזקקם (סולה סקרפטורה) מכל השיבושים המכוונים שעשה בהם הממסד הקתולי ומשגיאות שנפלו בהם במשך הזמן.
אין לכנסייה את הסמכות לטעון שההעתקות שלהם של התנ"ך ("הוולגטה הנוצרית") ושל "הברית החדשה" שקודשו ע"י הכנסיה, הן האמינות ביותר ולכן צריך לזקק את הכתבים הללו על-פי "מחקר השוואתי" באקדמיה ע"י הדוקטורים והפרופסורים, מחליפי הנזירים במנזרים, היות שכיום המנזרים האמיתיים לדידו הן האוניברסיטאות ובכך הופך אוטומטית הזיקוק לאמין ביותר. לצורך הזיקוק יש לקחת את כל כתבי היד על-פי עיקרון השיויון שביניהם וכתבי היד עקרונית נחשבים אמינים ביותר ובאותה רמת סמכות, אלא אם כן יוכח אחרת (כתבי יד אלו כללו כתבי יד קראיים ושומרוניים הידועים במגמתיותם וכתבי יד שנמצאו בגניזות שונות, ללא כל מסורת אמינה לגביהם וכו' וכו').
משיטה מעוותת זו נוצרו כ-150 גרסאות של הברית החדשה ומספר לא מבוטל של גרסאות התנ"ך. לכן, שיטה נוצרית פרוטסטנטית מעוותת וכפרנית זו היא כיום הבריח התיכון של כל ה"מחקרים" באוניברסיטאות ובאקדמיה במדעי הרוח, החברה, הרפואה ומדעי הטבע (למשל, מושג "החיים" נתפס כיום כמושג שווה גם לבני אדם וגם לחיידקים הנקראים גם הם יצורים חיים, בעוד שעל-פי היהדות כל מה שאינו נראה לעיניים אלא רק באמצעות מיכשור מלאכותי נחשב דומם, כדברי מרן החזו"א וכו' וכו').
העיוות המוחי והכפרני ביותר שיצר לותר באמצעות היסוד הנוצרי של "מחקר השוואתי", הוא היסוד הנוצרי של בלעדיות ה"טקסט", היינו, שהמלה הכתובה היא הקובעת, על-אף שהכתוב ללא הידע על כוונותיו של הכותב מתלמידיו, רבותיו או מוריו, הופך את הנכתב ל"מלה מתה", שניתן לפרשן אותה לפי יצריו גחמותיו ותאוותיו של הקורא. לכן, למרות שכותב הטקסט יכול להיות מושחת לחלוטין במידותיו, אך העיקר שבתחומו "המנוסר"(כגון: בעל כישורים ספרותיים, או שהוא משורר או ידוע שהוא רואה את עצמו כמתמחה בתחומים אחרים) הוא נחשב כבר מומחה.
לכן, ב"לימודי הליבה" ניתן למצוא גם את שירי ביאליק וריה"ל בכפיפה אחת. כמו-כן, על-אף שכותבי מחקרים בכל התחומים עלולים להיות מושחתים במידותיהם ולגבב ידע שקרי או לעוות ידע אמיתי, באופן כזה שלא ניתן לבדוק את אמינותו, בכ"ז יחשב הדבר באקדמיה כ"ידע מדעי". מסיבה זו, ניתן לזרוק לזבל את כל ספרי, מאמרי ומחקרי מדעי הרוח, החברה והטבע שכולם נשענים על היסודות הנוצריים הנ"ל, אך הצרה היא, שזבל נוצרי אקדמי זה, מוחדר ע"י משרד החינוך במסע צלב נוצרי למוסדות הלימוד של החרדים, כדי לשלבם כנוצרים פרוטסטנטיים לכל דבר ועניין. הלימודים הטכניים באקדמיה- מחשבים, הנדסה וגם ראיית חשבון אינם נלמדים רק מספר חודשים כנדרש, אלא 4 שנים (לעומת קציני צבא ו/או חניכי קורס טייס, המסיימים כל אחד מתוארים אלו בפחות משנה), כדי להתחנך היטב בקורסים המיותרים, לחשיבה אקדמית נוצרית.
כתוצאה מהניסור הראשון שביצע לותר - הפרדת האדם מרוחניות שמימית, התפתח באקדמיה לפני כ-250 שנה הניסור באדם עצמו, בין נפשו לבין החומר שלו ומאוחר יותר התפתח ניסור פרוטסטנטי נוסף בכל המציאות בין החומר(פיזיקה) לרוחניות, מה שהוביל לניסור קיצוני יותר של המדע הנוצרי-פרוטסטנטי מלפני 120 שנה, שהנפש והחוויה האנושית אינה דבר מציאותי, אלא אשליה הנוצרת כתוצאה מתהליכים אלקטרו-כימיים ולכן הלב הוא רק משאבת דם שאין בו כלל נפש וממילא גם אין בחירה חופשית והאדם הוא עוד מין חייתי בכלל בעלי החיים.
כתוצאה מריבוי הגרסאות הנוצריות המעוותות של התנ"ך שנוצרו באוניברסיטאות, "הוחלט" שם (וההנחה היא שם שגם לותר היה מסכים לכך) שאין יותר תוקף אלוקי לתנ"ך, בגלל סתירות שנוצרו בו כתוצאה מאותן גרסאות ולכן, יש לפרשן את הכתובים וכל שכן את המסורת הכתובה שלאחריה, לפי ניסורים היסטוריים, פסיכולוגיים, חברתיים וכו' ושהמומחים לתחומים ניסוריים אלו בוודאי אינם נמצאים במנזרים ובכנסיות (ועל-פי החיקוי הקופי של היהודו -נוצרים, גם לא בישיבות ובין גדולי ישראל), כפי שטען לותר, למשל לגבי הבנת הנפש, שהכמרים אינם בקיאים בנפש האדם (מחאה 30) וגם לא בשאר תחומי החיים.
לכן היהודו-נוצרים כאן בארצנו, ע"פי תפיסותיהם הנוצריות-פרוטסטנטיות שבמכבסת המלים נקרא כיום "המדע", רוצים כיום לכפות בכוח את דתם הפרימיטיבית והחשוכה, ע"י החדרת "לימודי הליבה" לתוך בתי הספר, החיידרים והישיבות הקטנות(בשלב זה), כי לפי המסורת הפרוטסטנטית, בפרט החל מעידן נצרות ההשכלה, רק האקדמיה המעוותת מבינה בתחומים אלה. את "הדת" שבממסד הכנסייתי כיווץ לותר רק לשני נושאים: "בשורת הקודש" ו"תהילת החסד" (מחאה 62) ולכן ניתן לשמוע מהיהודו-נוצרים הציוניים והציונים-הדתיים כאן בארץ כי לרבנים אין זכות להתערב, למשל בנושאים מדיניים. כוונתו ב"בשורת הקודש" היא, להופעת "אותו האיש" בעבר ובעתיד וכל הטקסים ושרותי הדת הנלווים לכך. החל מתחילת נצרות ההשכלה (משנת ת"ק), חלק מהפרוטסטנטים החליפו "קדושה" ו"משיחיות", רק בהערכה כלפיו כאישיות גדולה. ע"פ נצרות זו, ההזדקקות לשרותי הדת היא רק המלצה ולכן יש להפרידה מחוקי מדינה הצריכה להיות מנותקת משרותי הדת והממסד הכנסייתי, אך המדינה מחויבת להיות מחוברת לממסד ולדת הנוצרית-רפורמית ולממסד שלה, היינו, האקדמיה (הכנסייה הנוצרית האמיתית).
ניסור שלישי, בין דת למדינה: יש להפסיק את שליטת הכנסייה על כספי הציבור וקרקעותיהם ולהעבירם לגורם מדיני ולתת מכספים וקרקעות אלו לשיקום המעמד החלש ע"י השלטון שאינו שייך לדת (מחאות 51, 43, 41). כתוצאה מכיווץ מושג הדת הממסדי והחלת הדת הפרוטסטנטית גם על "החיים", היינו, "קדושת החיים" ו"קידוש החול והטומאה", נוצרו ה"ניסורים" דת-תיאולוגיה (לימוד וניתוח הדתות באקדמיה, באמצעות היסוד הפרוטסטנטי של "המחקר ההשוואתי"), דת- פסיכולוגיה, דת- מדע, דת -לאום (מקורו של הדתי-לאומי. לכן, "הפועל-המזרחי" שלח בשנת תר"ץ את נציגיו לכת הפרוטסטנטית בגרמניה, "האחים בורדרהוף", ששאפה לחיות על-פי אורח חייהם של תלמידי יש"ו, כדי שילמדו אותם כיצד לשלב בין הדת לבין האידאולוגיה המרכסיסטית), דת-חברה, דת-צבא, דת- מדינה וכו'.
מכיוון שהחומר קיבל קדושה מיוחדת בנצרות זו כחלק מ"החיים", לכן התפתחה חקירה עניפה והתוצאה הייתה פיתוח הטכנולוגיה וככל שמפתחים אותה יותר זה נחשב אצלם "התקדמות" ו"קידמה", כאשר ה"חומרנות" הנוצרית כובשת והורסת את החברה המערבית. לכן, הם פיתחו חינוך המנותק ממושג ה"דת" ואכן קאלוין, מראשי הפרוטסטנטים, פיתח בז'נבה את הפדגוגיה ואת מושג בתי הספר והתיכון עם "לימודי הליבה" וז'נבה הפכה לרומא של הפרוטסטנטים. מכיוון שלותר מחה על תיווך הכנסייה בין האדם לאלוהיו (לשילוש), ממילא אין צורך בכל טקסי הכנסייה ושירותי הדת ומספיק שהאדם יהיה "דתי בלב". אומנם, כדי להתחבר לאל האדם יכול לקיים מצוות הנוהגות בדת מסוימת אם הוא מרגיש שבכך הוא מתחבר לאל, אך רק כהמלצה (וע"פ יסוד נוצרי זה מתנהלים חייו של הציוני-הדתי, שמחובר לחלוטין כיהודו-נוצרי לכל יסודות נצרות זו) ואם הוא מרגיש שקיום זה מתנגש עם יסוד "החיים", שהוא כשלעצמו קדוש ביותר, הוא חייב לבצע רפורמה ולכופף את המצווה שהוא קיבל על עצמו, לבטלו או לפחות להגמישו מפני החיים הגשמיים "הקדושים", כפי שכבר הגדיר מרן החזו"א את ה"מזרחי", "הדת והחיים".
גם הגדרת האלילות נתונה ממילא לתפיסתו האישית והוא יכול להחליט גם שחוקי-הטבע היא המערכת האלוהית שלו, בתנאי שחוקים אלו יוגדרו ויאושרו באקדמיה האוביקטיבית. על-פי יסוד זה נוצר שטף האידאולוגיות והפילוסופיות הפרוטסטנטיות שבחלקן הן אף אתאיסטיות ובלבד שהן יהיו בנויות על יסודות הנצרות הפרוטסטנטית. יש להעיר כי בעקבות הפיתוח הפיזיקלי של תיאוריית הקוונטים בשנת תרס"ה, נופצו כל יסודות המודרנה המדעית ובכללם יסוד האוביקטיביות. המדע הנוצרי הפך לסובייקטיבי והנצרות הפרוטסטנטית משודרגת כיום מחדש, כדת פוסט-מודרנית(המודרניזם המאוחר).
כפי שראינו לעיל, היהודו-נוצרים מחקים את הנצרות הפרוטסטנטית בצורה פנטית, חשוכה ופרימיטיבית ולכן הם החילו גם על התנ"ך ועל התושבע"פ את כל יסודות נצרות זו בצורה דוגמטית, היינו, ללא כל היגיון והתאמה למציאות ולעובדות, מכיוון שעל-פי לותר אין לכפות תיווך בין האדם לאלוהיו, לכן גם אין לכפות על היהודים את "לימודי הליבה" הנוצריים וכן את הצו הפרוטסטנטי של הליכה לצבא, גם לגבי מי שעוסק בתורה וכן, גם אין לכפות על חרדים שאינם לומדים, להתגייס לצבא הנוצרי כאן בארץ, אלא לכל היותר לשרת שירות-אזרחי, רק באירגונים חרדיים, אך מכיוון שלותר הוציא מכלל היסוד הנוצרי הזה של אי-כפיה את היהודים, כפי שהראינו לעיל, שהוא אף דרש לשורפם עם ספריהם, לכן גם היהודו-נוצרים כאן בארצנו מגלים אותה אנטישמיות כלפי היהודים, היינו, החרדים ומנסים לנצרם בכח תוך כדי מסע צלב נוצרי נגדם באמצעות אלימות כלכלית.
מושג ה"קריירה" המממש את ה"חומרנות" הנוצרית, היינו, התקדמות מהירה בסולם התפקידים במקום העבודה, אפילו על חשבון משפחה וחיים אישיים, מקורו גם בנצרות זו, יסוד שפיתח אותו מאוד קאלוין והחיל עליו גם השראה של "קדושה" וידועה אימרתו המפורסמת - "אלוהים אוהב את המצליחנים" (והוא שיצר את המוסד המחודש "אקדמיה" - האנציקלופדיה העברית כרך כ"ט, עמ' 721) וגם מסיבה זו דורשים היהודו נוצרים בארצנו, שלומדי התורה יצאו לעבודה. על-פי היסוד הנוצרי שאין לראות באף אדם יכולות יתירות על אחרים, לכן יש להחיל שיויון קיצוני ופנטי בין איש לאשה ופיתוחו הפנטי של יסוד זה הוא הפמניזם (שיויון בין האיש והאישה) ובוודאי לא לראות באי-נישואין לאשה ערך עליון ולכן הנזיר האוגוסטיני מרטין לותר, נתן לכך דוגמה אישית ונשא אשה. יסוד המדע הינו, אי-בחירה חופשית, שמשמעו שיויון בין האדם לחיה, גם זה מקורו בחיבורו של מ. לותר "על עבדות הרצון". רבי יוסלמן מוכיח את מ. לותר ("רבי יוסלמן"\סיפורי מ. להמן, עמ' 203) על היסוד שלו "דתי בלב"-, ,הלא לדידכם האמונה בלבד, דיה כדי להיות נוצרי כשר ונאמן, ללא צורך במעשים".
הציונות - גם הציונות מהווה ערך מקודש אצל מאות מיליוני פרוטסטנטים. בסדרת מחקרים ("לפני היות הציונות", עורך: שמואל אלמוג, עמוד 135, מרכז זלמן שזר, 1981) המכילים אלפי מקורות, אנו נוכחים שקבוצות של מאות מיליוני פרוטסטנטים השייכים לתנועות המילנאריות או האוונגליסטיות דגלו מלפני 150 שנה בשיבת עם ישראל לארצו, תוך בניית מדינה ובית מקדש, כדי להכשיר את בואו המחודש של "אותו האיש" (עפ") ואכן מייסדי הציונות היו כולם נוצרים פרוטסטנטיים שדגלו בשבתאות המודרנית, שהייתה גם פרוטסטנטית.
הרצל הדליק כל ימיו נרות על עץ אשוח ביום חגאת המולד הנוצרי, סירב למול את בנו ובעשיה הציונית שלו היו מסביבו רק משומדים, כפי שסיפר הנס, בנו. הוא ביקש להיקבר ואכן נקבר בבית הקברות הפרוטסטנטי בוינה ומשם הועלה מעט עפר, הדבר היחיד שנמצא בקברו, להר הרצל בירושלים. סגנו של הרצל, מקס נורדאו, חי עם נוצרייה וכן רבים מראשי הציונות, שחלק מילדיהם התנצרו רשמית בכנסייה ולא הסתפקו כאבותיהם שחיו על-פי יסודות הנצרות הרפורמית בלבד, כגון בן-גוריון שאמר בשמחה על נישואי בנו לנוצריה: "זה משביח את הגזע היהודי".
לנוכח כל הנ"ל, ברור כעת לכולם שהציונות הדתית על כל מרכיביה, מושתתת על כל יסודות ותובנות הנצרות הפרוטסטנטית-רפורמית וכך גם התבטאו על ארגון הראבייס הגדול שלהם "צהר", ראש מוסדות הציונות הדתית ברמת גן יהושע שפירא ("מעייני הישועה", 11.7.09, עמוד 21) וראש מוסדות הציונות הדתית בחיפה ומי שנחשב לרב הטכניון, זיני.
הבדל אחד קיים בינם לבין היהודו נוצרים החילוניים, שהם משדרגים כבר 100 שנים את התורה שבכתב ובע"פ על-פי הנצרות וכעת הם גם רוצים להכניס לא רק למוסדות ההסדר ומכוני ההוראה שלהם, אלא גם לבתי הספר היסודיים שלהם, את ביקורת המקרא והתלמוד על-פי היסוד הנוצרי פרוטסטנטי "התורה והתלמוד בגובה העיניים", היינו, שיויון בין הרמה המוסרית והעיונית של אנשי הציונות הדתית ובין אישי התנ"ך, התלמוד וכל שכן גדולי הדורות שאחריהם.
