אפרופו הסרט "שומרי הסף"

אני פותח השבוע ידיעות אחרונות ומקבל תזכורת מאיתן הבר: היום (24.4.13) לפני שמונה שנים, הנשיא לשעבר עייזר ויצמן נפטר. קראתי את השורות המפרגנות, וחשתי איך מתגבשת בתוכי תגובה נזעמת. לא רוצה לקרוא מילים טובות על מנהיגים מושחתים. ויצמן היה מושחת (הארכיון מלא במעלליו), ונאלץ לסיים את כהונתו בטרם עת, בגלל שחיתות אישית. אסור שהמאבק בשחיתות יהיה סלקטיבי. רוצים חברה בריאה? מעצבי דעת קהל חייבים להפיץ עוינות כלפי מושחתים. הלכתי לארכיון. מלכתחילה, התכוונתי להעלות סרטונים שאמורים להזכיר לנו קצת משחיתותו. אחרי נבירה קצרה שיניתי דעתי. בגלל הסרט "שומרי הסף". נובמבר 2003. ארבעה ראשי שב"כ לשעבר, התראיינו לידיעות אחרונות, ובישרו לאומה ש"אנחנו בדרך לאסון". לכל הארבעה יש אפיון: הם מסתכלים על המציאות מצד שמאל. משם, הפלשתינים נראים מסכנים, והיהודים נראים "כובשים" שלא רוצים שלום. עמי איילון אמר באותו ראיון ש"בחייה של אומה אפשר שתהיה יותר מאלטלנה אחת". רמז עבה לצורך בעוד מלחמת אחים קטנה. הנשיא לשעבר עייזר ויצמן קרא ורתח. בראיון ל"יומן" (ערוץ 1) הוא הגדיר אותם בבוז "ארבעת המוסקטרים". אותם ארבעה, הפכו לשישה. רק במקום להוציא דיבת הארץ באמצעות עיתון, הם שירתו את ההסברה הפלשתינית בסרט "שומרי הסף". הבוז שביטא עייזר ויצמן כלפי אותם ארבעת המוסקטרים, כוחו יפה גם כשחושבים על אותם לשעברים מהסרט "שומרי הסף". שופופו...