השטרות החדשים שיונפקו עוד לא יצאו לאור, וכבר המחאה סביבם הולכת וגוברת - יש שמתלוננים על הדמיון בין השטר החדש בשווי חמישים לשטר הנוכחי של משה שרת, על הדמיון הרב ליורו וכמובן על חוסר הייצוג ביהודי מזרחי בסבב הנוכחי (אגב, מצחיק שחוץ מהרמב"ם לא היה אף יהודי ספרדי על שטר ודווקא עכשיו נזכרו להתלונן על זה), וכולם מתעלמים מהבעיה האמיתית. בסבב הנוכחי, לא נכנס אף ראש ממשלה, נשיא או אף דמות פוליטית משמעותית אחרת בהיסטוריה של המדינה, אלא משוררים בלבד.
בכל מדינה בעולם מופיעים על השטרות פוליטיקאים ומדינאים בולטים מן ההיסטוריה שלה, אם זה וושינגטון ולינקולן על הדולר האמריקני, המלכה המכהנת על הלירה סטרלינג האנגלית, ומוסטפא כמאל אטאטורק, שנחשב לאבי האומה הטורקית על הלירה המקומית החדשה. אצלנו הופיעו ארבעת ראשי הממשלה הראשונים, שלושת הנשיאים הראשונים, זאב ז'בוטינסקי ובנימין זאב הרצל. אלא שאצלנו הופיעו בנוסף לפוליטיקאים גם אנשי רוח, מדע ומשוררים מכל התקופות, עניין לגיטימי לחלוטין בעקבות ההיסטוריה הקצרה שלנו בישראל והארוכה בגולה.
נכון, לא בכל השטרות הם צריכים להופיע, ונוכחות של משורר או כל סופר מהווים חלק לא פחות חשוב מההיסטוריה הקצרה שלנו, ועוזרת להנחיל קצת תרבות לדורות הבאים. כך למשל, כל ילד יודע מי זה ש"י עגנון, ולא בגלל הפרס נובל לספרות שהוא זכה בו או בגלל הרוכל והאדונית, אלא בגלל שדיוקנו מופיע בכל כיס וכיס. אלא שכמו שהופעות בלעדיות של פוליטיקאים הינן חסרות פרופורציה, גם הופעות של משוררים. שלא תבינו לא נכון, כל הארבעה יותר מראויים, אלא שאחד או שניים בהחלט מספיק.
ולא שאין פוליטיקאים ראויים להכניס. מנחם בגין ו
יצחק רבין למשל בהחלט יהוו בחירה מכובדת. השניים היו מראשי הממשלה המשפיעים בתולדות המדינה, זוכי פרס נובל לשלום וסמלים למנהיגים ישרים והגונים שתמיד ייזכרו לטובה בהיסטוריה של המדינה. בנוסף, בחירה זו תייצג הן את הימין והן את השמאל בישראל, ותוציא את העוקץ מהדיון (המיותר גם כך) על השד העדתי. הרי אין מי שמייצג ומסמל את השילוב של עדות המזרח בחברה הישראלית יותר טוב מבגין, למרות מוצאו הפולני.
מן הראוי, לדעתי, שהממשלה תשנה את הדיוקנות המופיעים על השטרות, ותיתן קצת יותר כבוד להיסטוריה הפוליטית שלה, בעיקר כשהתדמית של הפוליטיקאים בארץ נמצאת בשפל המדרגה.
