ה
ממשלה החדשה ושר האוצר חדש מביאים תוכנית קיצוצים רחבה, כדי לכסות ולו חלקית בשלב ראשון את בור הגרעון שנוצר בשנים האחרונות.
איך מטפלים ב"בולען" הגרעון ברור לגמרי, שהגרעון הענק בתקציב לא נוצר בשנה אחת ולא נוצר יש מאין. המדיניות הכלכלית של ישראל בשנים האחרונות שנווטה ע"י ראש הממשלה נתניהו והנגיד פישר, הצליחה על-אף הגרעון להחזיק את המשק הישראלי, עם הראש מעל המים. הגרעון של ישראל 40 מיליארד דולר, נשמע ונראה מפחיד למדי, אבל בהתחשב בנתונים של כלכלות של מדינות אחרות, שגם בהן יש גרעון, המצב בהחלט סביר.
"גרעון מתוכנן" כל מדינה, יש בה גירעונות מתוכננים וגירעונות שעברו את הגבול מסיבות שונות. ישראל לא שונה מהן, ולפעמים אף טובה יותר.
מבט סביב אירופה מצבה של ישראל מבחינת חוזק ויציבות הכלכלה, סביר למדי, למרות שצריך להיות זהירים. מדינות כמו: ספרד, איטליה, יוון, פורטוגל, קפריסין ואפילו ארה"ב, נמצאות במצב קשה, רעוע ושביר על סף פיצוץ כלכלי.
הקהילה האירופית וגוש היורו כדי למנוע קטסטרופה כלכלית, נאלצות לעזור במיליארדי יורו לארצות נזקקות, תמורות רפורמות וקיצוצים כואבים הרבה יותר מישראל. למרות הגירעון בישראל, היא לא נזקקה עדיין לעזרת גוש היורו, אלא להפך, נחשבת בגוש ככלכלה יציבה במזרח התיכון העובר משבר כלכלי ופוליטי.
חובה מול זכות העיקרון הקלאסי קובע שליד או מול כל זכות קיימת חובה. ההסתדרות - חייבת לוודא שמול מלחמתה להגן על העובדים וזכויותיהם, לא יפגעו זכויות האזרחים וזכויות המדינה.
האבסורד הכלכלי שבשביתה השבתת הנמלים, חברת החשמל, שדות התעופה, בתי חולים וכו', גורם נזק כספי למדינה במיליארדים של שקלים, לעומת ההסדרים והפשרות שמגיעים אליהם אחרי השביתות. עצם העיקרון שמספר גורמים במשק, ביכולתם להשבית/ולשתק מדינה שלמה, טומן בחובו אבסורד - מסוכן כלכלית וחברתית.
חוק נגד שביתות בשירותים החיוניים תוך שמירה על זכות המאבק לעובדים. הנושא עלה כבר לפני שנים רבות והיו הרבה דיונים בתחום הנדון, אך איכשהו תמיד הצליחו גורמים שונים ואינטרסנטיים להסית את השיח ולדחות את ההכרעה. כבר כתבתי על כך בעבר שיש לחוקק חוק שימנע את שיתוק המדינה והנזק הכלכלי המתלווה אליה, אבל מאידך, לשמור על זכות העובדים להיאבק חוקית בעד זכויותיהם להטבת מצבם הכלכלי.
בחוק יקבע מפורשות כי בכל מקרה של דרישות הקשורות בתנאי עבודתם, שכרם, שחיקת שכרם, פנסיות וכו', יועבר הנושא לבוררות חובה עד פתרון הבעיה שיקבל אישור סופי ע"י הבוררים בהסכמת הצדדים ו/או ע"י פסק דין מחייב של בית משפט מחוזי. ויהיה אם הבוררות תגמר בהחלטה חד-צדדית של הבוררים, בהתנגדות אחד הצדדים - יועבר הנושא להכרעה לבית המשפט העליון. אין בעיה לעגן את העיקרון לטובת שמירת הזכויות של העובדים והמדינה, אך בעיקר לטובת המשק.
שלא תהיה אי הבנה בנושא כל הדיבורים על זכות קדושה או חובה ששירת לעובדים לשבות, שזה מהלך דמוקרטי, חברתי, מוסרי שצריך לכבד אותו, אינו נפגע במידה שהנושא מועבר להכרעה של גורם מעין שיפוטי או בית משפט. העיקרון הקיים עד כה - גורם למדינה נזקים של מיליונים ובדרך לפתרון נזק גדול ובלתי הפיך לשובתים עצמם ולמדינה שבה הם חיים וכלכלתיה. לכן, לממשלה ולציבור הכללי יש עדיפות בסכסוך שפורץ ולכן יש בשקלול הכולל לתת עדיפות למדינה. כמובן שהוועדים הגדולים מאבדים מכוחם ולוקחים להם את "השלטר", וזאת בדיוק הכוונה של החוק - להעביר את "השלטר" לאחריות המדינה והממשלה הנבחרת.
