האמת היא שהיו ויש כמה וכמה משוררים וכותבים ואנשי הגות יהודיים מעדות ספרד. הם גדולים ודגולים. ואני מאמינה שרבים מכירים אותם גם מן הציבור הכללי.
- הרמב"ם – גדול הוגי הדעות היהודי, פוסק הלכות, תלמיד חכם, רופא והוגה דעות,. כבר זכינו ותמונתו הייתה על שטר משנת 1983 על שטר בסך 1000 שקלים (ישנים, כמובן).
אחר כך כנראה לא נמצאו עוד ראויים. אז לטובת הוועדה מידע על כמה מדמויות המופת – משוררים והוגי דעות יהודיים מעדות ספרד:
- רבי-יהודה-הלוי (ריה"ל) - היה מגדולי המשוררים וההוגים היהודיים וכן עסק ברפואה.חיבר את ספר "הכוזרי" (נלמד בבתי ספר) הידוע. שיריו הרבים של יהודה הלוי נקבצו לספר בשם: "הדיוואן". שירו המפורסם ביותר מלא כיסופים ואהבה לארץ יכול מאוד להתאים כיום כשהציונות קצת מגמגמת ושוכחת מהיכן הגענו לכאן ולמה הגענו:
לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב
אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב
אֵיכָה אֲשַׁלֵּם נְדָרַי וָאֱסָרַי, בְּעוֹד
צִיּוֹן בְּחֶבֶל אֱדוֹם וַאֲנִי בְּכֶבֶל עֲרָב
יֵקַל בְּעֵינַי עֲזֹב כָּל טוּב סְפָרַד, כְּמוֹ
יֵקַר בְּעֵינַי רְאוֹת עַפְרוֹת דְּבִיר נֶחֱרָב.
- יהודה אלחריזי - משורר, סופר ומתרגם יליד טולדו שבספרד. אלחריזי כתב עברית בתקופה שבה גדולי אנשי הרוח היהודיים בספרד כתבו ערבית. שפתו הייתה צחה ויפה. בראשית דרכו היה אלחריזי כמתרגם מערבית לעברית - "מחברות איתיאל – הינו הפרויקט החשוב שלו שדירבן אוו לעשיה עצמית. וכך כתב את ספרו המפורסם "תחכמוני" הנחשב לאחת מיצירות המופת של ימי הביניים. עליו העיד כי: וְכֶרֶם זָרִים לִנְטוֹר מִהַרְתִּי. וְכַרְמִי שֶלִי לֹא נָטָרְתִּי. וְעַל כֶּן חִיבַּרְתִּי הַסֶפֶר הַזֶּה בִּמְלִיצוֹת חֲדָשוֹת. מִלְשוֹן הַקֹדֶש קְדוֹשוֹת ולקוראי הספר מבטיח אלחריזי כי : וּבוֹ יִמְצָא כָּל שׁוֹאֵל מִשְׁאָלוֹ / וְיַשִּׂיג מִתַּאֲוָתוֹ דֵּי מַחֲסוֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ" (בהקדמה לספר).
ספר אחר שחיבר "ספר הענק" בו 257 שירים קצרים שתוכנם דתי ומוסרי.
אחדים מכלליו של אלחריזי - לשיר טוב בעיניו:
- המשורר חייב לשמור על טוהר לשונו ולא להשתמש במלים זרות.
- שמירה על משקל השיר.
- הינעות מטעויות בדקדוק
- שירים צריכים להיות מובנים
- אברהם אבן-עזרא - פרשן מקרא ידוע, משורר, מדקדק, פילוסוף ורופא יהודי. פירושיו לתורה נמצאים בספרי מקרא רבים. היה שנון ודבק ביראת שמים, בעל חוכמה נדירה ובעל ידע עצום מכל תחומי החיים. היה בקי בספרות, בפילוסופיה, באסטרולוגיה, באסטרונומיה וברפואה. היה נודד במקומות שונים בעולם ומפיץ ידע וחכמה בכל מקום אליו הגיע. אבן עזרא ידוע בחייו הצנועים ובחוסר הידע או יכול להתפרנס על-אף הידע העצום שלו.
ועל כך כתב בלגלוג עצי את שירו:
"אשכים לבית השר – אומרים כבר רכב
אבוא לעת ערב – אומרים כבר שכב
או יעלה מרכב, או יעלה משכב
אויה לאיש עני - נולד בלי כוכב.
לו יהיו נרות סחורתי
לא יאסף שמש עדי מותי
איגע להצליח ולא אוכל
כי עותוני כוכבי שמי
לו אהיה סוחר בתכריכין
לטא יגועון אנשים כל ימי.."
- ארז ביטון - משורר בן זמננו ממש: בשיריו מספר ביטון חוויות מתקופת ילדותו באלג'יריה, ואחר כך בארץ, מתוך נקודת מבט מיוחדת. שיריו ספוגים ניחוחות ותיאורים חיים ממש ממחוזות צפון אפריקה. ושלובים בהם מילים וביטויים מן השפה האלג'ירית. היה יו"ר אגודת הסופרים העבריים. בין ספריו: מנחה מרוקאית – שהשיר "חתונה מרוקאית" של הברירה הטבעית לקוח משם. ספר הנענע ו"ציפור בין יבשות", ו"תבסירת ציפור מרוקאית".
אחד משיריו המפורסמים של ביטון היה על זוהרה אלפסיה, אולי סיפור אופייני לגלות מרוקו וצפון אפריקה בכלל, בהגיעה ארץ. זוהרה אלפסייה הייתה "זמרת החצר אצל מוחמד החמישי ברבת במרוקו" (מתוך השיר). לאחר שעלתה זוהרה אלפסיה לארץ ישראל, גרה "באשקלון, בעתיקות ג', ליד לשכת הסעד.
ריח שיירים של קופסת סרדינים על שולחן מתנודד בן שלוש רגלים,
שטיחי מלך מרהיבים, מרובבים על מיטת סוכנות,
בחלוק בוקר בהו
שעות במראה
בצבעי איפור זולים
וכשהיא אומרת:
מוחמד החמישי אישון עינינו
אינך מבין ברגע הראשון" (שיר זוהרה אלפסיה / ארז ביטון).
למה אין הרבה משוררים ספרדיים-יהודיים מוכרים? זה הרי לא קשור לכישרון. הרי ההיסטוריה מלמדת אותנו על יוצרים, הוגים וחכמים דגולים רבים מיוצאי המזרח. כך שאין צורך להצטדק או להיעלב.
רק שבתקופת המעבר בין הקמת המדינה לבין יש כבר מדינה עברנו תהפוכות רבות. ההתאקלמות במדינה שהייתה מאוד אשכנזית בתחילתה, שינתה דפוסי חיים שונים לעולים מארצות המזרח וערערה הרבה מן הערכים עליהם גדלו יהודים שונים.
חייהם של אותם עולים היו בתחילת ימי ההתיישבות קשים מאוד.
הם לא ממש הצליחו להשתלב בתנופת ההקמה שחלה במדינה. רבים מהם, שהיו בעלי מעמד חשוב בארצות מוצאם, הגיעו כאן למדרגות נמוכות מאוד שגרמו להם להתדרדרות בדימוי העצמי ומכאן להחלשת כוח היצירה.
אבל מצד שני - יתכן גם שכתבו רבים למגירה. אבל לא פירסמו כי לא הכירו את הדרכים ואת האנשים הנכונים. בכל זאת, נכתבו פיוטים, נכתבו עניינים תורניים אצל הדור הבוגר ויתכן גם שבין הדור הצעיר נכתבו שירי חול שהוסתרו מן המשפחה שלא הייתה יודעת כיצד לקבל זאת. והם לא יכלו או לא ידעו לפרסם עצמם.
אבל מאז השתנו דברים רבים. בכל תחומי היצירה יש אמנים מעדות ספרד. בכור ההיתוך הארץ-ישראלי אנחנו מוצאים שינויים רבים - יש יוצרים רבים מיוצאי עדות המזרח, שמצליחים מאוד בתחומם.
זה קורה מהר מששיערנו.
הזמן, העתיד, יקבע מי מהם ישארו בני אלמוות. מי יכנס לפנתיאון הספרות הנלמדת. ומי ישכון בהיכל התהילה של התרבות הישראלית הרשמית. ומי יוטבע בשטרות הכסף של מדינת ישראל.