בפברואר 2006 כוחות הביטחון פינו את מתנחלי עמונה באלימות חריגה. הפרשן
עמנואל רוזן ראה והתלהב: "תפקידה של המשטרה להגיב באלימות נגד פורעי חוק". באפריל-מאי 2013, סקרו כלבי השמירה את מעללי המין של עמנואל רוזן בחדוות רייטינג חריגה. אני בטוח שהוא יודע שתפקידה של התקשורת, להגיב ב(חדווה וב-)עוינות נגד עברייני מין.
השמיים נפלו על רוזן. פתאום הוא מבין את הטענות של מורשעי תקשורת על הרשעה בטרם משפט. אם יעמיק יזהה את המניע: לעיתים זה חלק מרצח אופי של חשוד שמככב ברשימת "הרעים" (לא במקרה שלו), וברוב המקרים משיקולי רייטינג. אין מה לעשות, הציבור סקרן לקרוא ולשמוע סיפורים שבמרכזם אברי מין של ידוענים.
עד עכשיו, רוזן מסר גרסת הכחשה בכתב. למרות שהוא לא חייב, בשלב מסוים הוא יצטרך למסור את גרסתו מול המצלמות. יש שתי אופציות: הכחשה שתכויל אל הראש של הצופים, והאופציה השנייה תכויל אל הלב. למרות שיש לו נגישות לארכיונים, טרחתי למענו ושלפתי מהארכיון שתי הופעות של שני מורשעי מין: איציק מרדכי ו"אנסי" [הנשיא] קצב. מרדכי פנה לראש, וקצב פנה ללב.
באותה הזדמנות - אני מעלה את סרטון ההתנפלות של "אנסי" קצב על העיתונאי
גדי סוקניק. אותו סוקניק שאמר כמה מילים בגנות תעלולי עמנואל רוזן. כנראה יש לו, לסוקניק, איזושהי בעיה אישית (או אישיותית) עם עברייני מין. שופופו...