בחודש הראשון של פעילות הכנסת ה-19, היו"ר הזמני של הכנסת, בנימין בן-אליעזר, היה נדיב בזמן, שנתן לכל חבר כנסת לשאת מעל הדוכן את האני מאמין שלו, החובק בשורות שעוררו בנו צפיות.
מרגליות ופנינים עדויות ברגישויות חברתיות נתלו בצפיפות רבה מעל דוכן הכנסת. "הכבוד לאדם העובד" היה השטר החם, שהונפק על-ידי כל מי שכיבד אותנו בהופעתו הראשונה בכנסת ישראל. והם היו רבים כחמישים במספר.
אך כמטחווי קשת ממקום ההזנק של המלים הגבוהות נמצא מזנון הכנסת, שם אדם עובד הוא בבחינת זוג גרביים זרוק, בבחינת בגד בלוי, שנזרק לפח האשפה.
שם כמטחווי קשת מדוכן הנואמים ניצבת שירה כהן, שהנהיגה את מאבק עובדי הקבלן במזנון הכנסת נגד פיטורי עובדים, והוחזרה במהלך 2012 לעבודה בצו בית המשפט.
שירה כהן הוחזרה לעבודה בצו בית המשפט, אבל בין כתלי המשכן של בית המחוקקים בישראל השררה של חברת קבלן החליטה, שלה יש את המילה האחרונה.
המלים היפות מעל דוכן הכנסת בדבר "ביטחון תעסוקתי" ו"כבוד לאדם העובד" עומדות נכלמות ומבוישות אל מול מה שנעשה בתחום הג'ונגל של העסקת עובדים, שהתמקם לו במזנון הכנסת בפתחו של משכן החקיקה..
שירה כהן, שהפכה לסמל מאבקם של עובדי הקבלן במזנון הכנסת, הייתה במשך 12 שנה אחראית על חלוקת תה וקפה לשרים ולחברי הכנסת בירכתי אולם המליאה.
אף לא שר אחד ואף לא חבר כנסת אחד הביע אי פעם תרעומת על עבודתה. יתרה מזאת היא זכתה רק לשבחים מכל מי ששרתה אותו.
מכתב הפיטורים, שקיבלה שירה כהן בימים אלו, מצביע על מידה רבה של שרירות ונקמנות. גם אם בשלב זה משהה חברת הקבלן את הפיטורים.
אני מברך את חברי הכנסת ד"ר
דב חנין, מיכל רוזין ותמר זנדנברג, שנרתמו לסייע לעובדת המזנון שירה כהן. אך העזרה הממשית תהיה בהחלטה של כל חברי הכנסת להחרים את כל שירותי המזנון.
החרמת מזנון הכנסת על-ידי חברי הכנסת ובאי המשכן תהיה בבחינת שיעור לגידולי פרא במערכת יחסי העבודה בישראל, כי לא ניתן לזרוק עובד אחרי 12 שנות עבודה. יהיה זה שיעור מאלף, שיבהיר לחברת קבלן, שההון האנושי הוא הנכס היקר בחברה שלנו.
בין כותלי בית המחוקקים שלנו אסור שתהיה מערכת יחסי עבודה, שאינה רואה בהון האנושי את ההון היקר ביותר, הון שעליו יש לשמור מכל משמר ועליו יש לגונן. כך יש להתייחס אל העובדת שירה כהן.
