זכויות נכים בישראל קבועות במערכת חקיקתית רחבה ומקיפה. אולם, בעוד שכל חוק מעניק "סל" אחר של זכויות לנכים שבטיפולו, עניין אחד משותף לכל החוקים המסדירים. על נכה המבקש לממש את זכויותיו, לעמוד בפני וועדה רפואית אשר תקבע את נכותו ואת שיעורה, בהתאם למבחנים שנקבעו בתקנות הרלוונטיות לגביו.
לא ניתן להקל ראש בתפקידן של הוועדות הרפואיות, גופים מנהליים מקצועיים המפעילים פונקציות מעין שיפוטיות, המתכנסות ודנות בענייניהם של עשרות אלפי איש בשנה. החלטותיהן משליכות על חיי הנכים, לא רק מבחינת גובה התגמול החודשי, אלא גם על איכות הטיפול הרפואי שיקבלו, שיקומם ואיכות חייהם.
אלא, שבמשך שנים, מושמעת ביקורת חריפה על כך שבשל חוסר ידע ובקיאות מספקת בהיבטים המשפטיים (הלבר-רפואיים) של תפקידם, מתגלים ליקויים בעבודת רופאי הוועדות. ביניהם, אי התאמה בין ההחלטה לבין ממצאי הבדיקות הקליניות, קביעת נכות לפי תקנות או פסיקה לא מעודכנות, ואף החלטות בחוסר סמכות ממש. תוצאתם של כשלים אלה, לא רק פגיעה בזכויות הנכים, אלא גם ריבוי ערעורים והליכים משפטיים, המלווים בעלויות כבדות הן לנכים והן למערכת עצמה. הדברים נכונים בין אם הוועדה טועה לחובת הנכה, כבמרבית המקרים, ובין אם לזכותו. בשני המקרים נמצא האינטרס הציבורי נפגע וקופת הציבור ריקה.
על-רקע טענות אלה, הגיע המוסד לביטוח לאומי למסקנה, כי אין די בהכשרתם הרפואית של רופאי הוועדות, ויש להכשירם במיוחד לצורך מילוי תפקידם. על-פי תיקון לחוק הביטוח הלאומי משנת 2009, והתקנות מכוחו, לא יכהנו רופאים כחברים בוועדה רפואית, אלא אם עברו הכשרות ייעודיות לתפקידם, וכן הכשרות המשך, אחת לחמש שנים. הכשרות אלה מועברות בידי מוסד אקדמי מוכר, על-פי תוכנית שאושרה מראש על-ידי משרד הבריאות. הן מתמקדות בהיבטים רפואיים, משפטיים ומנהליים של קביעת הנכות ושיעורה בתחומי הרפואה השונים, לרבות הכרות מעמיקה של הדין והפסיקה הרלוונטית, הסמכויות והחובות של הוועדות, הכרת כללי האתיקה, עקרונות האיסור על
ניגוד עניינים, ועוד.
כשלים בעבודת הוועדות הרפואיות המטפלות בנכי צה"ל משרד הביטחון עמד גם הוא, לא אחת, לרבות בדיונים בבית המשפט העליון ובכנסת, על הכשלים בעבודת הוועדות הרפואיות שבאחריותו. בהופעתו בוועדת גורן ציין ד"ר זנדבנק, הממונה הארצי על הוועדות המחוזיות, כי במובחן מהוועדה מדרג ראשון, עניינו של נכה צה"ל זוכה ל"דיון מעמיק" [רק] בוועדת הערעורים, ואף הודיע כי משרד הביטחון ישלב את רופאיו בתוכניות ההכשרה של המוסד לביטוח לאומי. נאה דרש, אך לא קיים.
אכן, לא לחינם סבר חבר וועדת גורן, כבוד השופט (בדימוס) ד"ר קלינג, כי הוועדה שגתה משלא דנה והמליצה על השינויים הנדרשים במערך הוועדות הרפואיות של אגף השיקום, נוכח הביקורת שנמתחה על תפקודו. בדומה קבע גם צוות הבדיקה מטעם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בראשותו של ח"כ
ישראל חסון, כי דרושה "רוויזיה עמוקה ויסודית" בוועדות הרפואיות של אגף השיקום.
משרד הביטחון והרשות לזכויות ניצולי השואה אינם מכשירים את רופאי הוועדות השכל הישר מורה, כי ההסדר החקיקתי החל על רופאי הביטוח הלאומי יחול גם על רופאים המכהנים בוועדות רפואיות העוסקות בקביעת נכות ודרגת נכות של נכי צה"ל וניצולי שואה. בדומה, קבע בית המשפט העליון, בעניין אחר, כי בכל הקשור לטיפול ולבדיקת תביעות נכות על המדינה להקפיד על אופן טיפול שווה באוכלוסיות הנכים השונות (בג"צ 4795/07 פלוני נ' ד"ר א. זנדבנק). אף על-פי כן, משרד הביטחון והרשות לזכויות ניצולי השואה אינם מחייבים את רופאי הוועדות שבאחריותם בהכשרות ייעודיות, משל היו נכי צה"ל וניצולי השואה, נכים מדרג ב'.
פער כה ניכר בין רופאי הוועדות הרפואיות, בכל הקשור לבסיס הידע וההכשרות הנדרשות מהם, מקומם ואינו מתקבל על הדעת. ראוי, כי כנסת ישראל תפעל ללא דיחוי לתיקון חקיקתי מתאים אשר יחייב כי גם רופאי הוועדות הרפואיות, המתמנים על-ידי משרד הביטחון ומשרד האוצר, כדי לדון בעניינם של נכי צה"ל וניצולי שואה, יוכשרו כראוי לתפקידם, אף אם אין הדבר לרוחם של משרדים אלה.
