אפרים: "שלום, אני אפרים, באתי לנהל מו"מ על המיסים שאני משלם. השר החליט להעלות לכולם את מס ההכנסה באחוז וחצי, ואת המע"מ באחוז, ואני מבקש לפתוח במו"מ. אני מוכן לשלם רק חצי מהתוספת".
הפקיד: "אפרים יקירי, תראה איזה תור יש אצלי, יש פה בעיות של עיקולים וכל מיני צרות שלא תרצה לדעת מהן, אז תארוז את עצמך ולך הביתה. פה אין מו"מ. פה או משלמים או שלוקחים לך את האוטו, הבית ואפילו את הנשמה".
אפרים: "אבל ראיתי ששר האוצר מנהל מו"מ על המס שמשלמת טבע. ואם שר האוצר מנהל מו"מ על המס של טבע, אז אתה צריך לנהל מו"מ על המס שלי".
הפקיד: "לפני שאני קורא למאבטחים שיזרקו אותך מכל המדרגות אני מסביר לך עוד פעם בנימוס בפעם האחרונה, אתה אולי תופעת טבע, אבל אתה לא טבע, אם לא ינהלו מו"מ של המס של טבע, אז טבע תנהל מו"מ על המס עם ממשלת אירלנד או סקוטלנד, וכל ההכנסות של טבע לא עלינו, לא יהיו עלינו, וכל העובדים של טבע גם לא יהיו עלינו, לא עלינו".
אפרים: "אם כך, אז גם אני אעביר את העסק שלי לאירלנד".
הפקיד, מקליד במחשב, מגרד בקודקודו: "אפרים אחי, אתה מעמד ביניים, הוצאות הגבייה ממך שוות להכנסות הגבייה ממך, אתה יכול לארוז ולהעביר את כל העסקים שלך לאירלנד, פקיד המס לא יתנגד".
אפרים: "אבל אתם הבטחתם שעכשיו זה הזמן של מעמד הביניים, שכעת החזקים הם אלה שיחזיקו אותנו ולא הפוך".
הפקיד, לוחץ על הכפתור האדום שמשמאלו.
המאבטח ליאוניד מגיע מהדלת: "נפלת ביום לא טוב, הכריחו אותנו להשאיר את האקדחים בבית, אתה לא רוצה לראות את כפות הידיים שלי!"
אפרים: "אדוני הפקיד, אני פונה למצפון שלך, אתם הבטחתם שהפעם מעמד הביניים לא ייפגע, שאת הכל ישלמו החזקים".
הצלחתי עוד לשמוע את הפקיד אומר "צוקרברג הבטיח לך, אז לך תעשה מו"מ עם צוקרברג" כאשר ליאוניד תפס אותי בעורף ובחגורה והעיף אותי מהחלון. לא לדאוג, זו הייתה קומה ראשונה. כמה שריטות שטוחות וזהו.
לאישה סיפרתי שהמו"מ הצליח והמס שלנו ירד בחצי. אמרתי לה שזה לא היה קל, אבל רוחות חדשות מנשבות במשרדי מס הכנסה. "אמרתי לך שיש פוליטיקה חדשה" אמרה האישה, "אמרתי לך שיש לנו ממשלה של מעמד הביניים" היא הוסיפה לפני שהתקשרה לכל החברות שלה וסיפרה להן שקיבלנו פטור מלא ממס הכנסה ומע"מ לשבע שנים תמימות.
מסכן ליאוניד, מה יהיה לו מחר...
