כל פרסומאי מתחיל יודע שכדי לשוק מוצר כלשהו עליו להיות מוצר טוב. מוצר גרוע גם הפרסומת המוצלחת ביותר לא תצליח למכור. בימים האחרונים רצה פרסומת של
משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לעידוד הנסיעה בתחבורה הציבורית, שמה לעשות - לא ממש משכנעת.
היא מנסה למכור מוצר גרוע בכסות פרחונית. נראים בה אוטובוסים מרווחים שנעים במהירות ובקלילות ובדרך גם עוצרים במקביל לתחנה. אבל מי כמו נוסעי התחבורה הציבורית בישראל יודע שהאוטופיה שמנסים למכור לנו רחוקה מן המציאות.
אוטובוסים תקועים בפקקים כמו כל רכב אחר על הכביש, משך הנסיעה בהם לפעמים כפול ומשולש מאשר רכב פרטי, הצפיפות בחלקם בלתי נסבלת, וכך גם המיזוג החלש בקיץ ורעש המנוע ועוד ועוד. בקיצור, תחבורה ציבורית אינה תחלופה ראויה עבור אנשים שמחזיקים כלי רכב פרטיים. לכל היותר הם ישתכנעו לנסוע פעם אחת באוטובוס, אבל כנראה תהיה זו הנסיעה האחרונה שלהם.
כאשר נשאל לפני שנה שר התחבורה מתי נסע בפעם האחרונה באוטובוס, השיב ישראל כ"ץ לשואלת: "נסעתי באוטובוס הרבה יותר מאשר נסעת בכל חייך. במקום ממנו אני בא הלכנו בעיקר ברגל ונסענו באופניים. אוטובוס בשבילנו היה לוקסוס. היום אני עוסק בפעילות הרבה יותר חשובה מאשר לנסוע באוטובוס - לדאוג שאנשים יוכלו לנסוע כמו שצריך באוטובוס".
מורה למתמטיקה לא חייב להיות משולש כדי ללמד ושר תחבורה לא חייב להחליף שניים-שלושה קווים כדי להגיע למקום עבודתו בירושלים מביתו בכפר אחים. אבל לא הגיוני ששר יימנע מהתרשמות אישית בשטח. בעבר עשו זאת מלכים שהתלבשו כאחד האדם והתערו בנתינים כדי ללמוד על הלכי הרוח בממלכה. אבל לא צריך להרחיק לכת עד ימים עברו. יתכבד שר התחבורה וילמד מעמיתיו לשולחן הממשלה - מ
יעל גרמן שעושה ביקורי פתע בבתי חולים, ממאיר כהן שמגיע במפתיע לבתי אבות, מ
עמיר פרץ שיוצא למזבלות בדרום, מ
נפתלי בנט שיוצא למרכזי תעסוקה לחרדים ומשי פירון שמגיע לבתי ספר, כדי להתרשם באופן בלתי אמצעי.
אינך יכול להסתגר בארבע אמותיך ולהשאיר את העבודה לפקידים, שלמרבה האירוניה נוסעים גם הם ברכבים פרטיים. שר תחבורה שמגיע לאוטובוס צפוף ולא מוצא מקום לשבת לא מצטלם טוב כמו גזירת סרט ממחלף חדש, אבל לפחות משדר אכפתיות.
מפתחיה של אחת האפליקציות למידע בתחבורה הציבורית פרסמו בשבוע האחרון את מפת האיחורים בתחבורה הציבורית. מפה שכזו, המציגה את הפער שבין הנתונים התכנוניים לזמן האמת מציגה איחורים קבועים של חצי שעה ויותר. מי שאמור היה לפרסם אותה זה המשרד של ישראל כ"ץ. אבל למה לפרסם נתונים בלתי מחמיאים כשאפשר להציג בטלוויזיה פרסומת מחמיאה. רק שר שמנותק מאורחות חייו היומיומיים של הציבור אותו הוא אמור לשרת, חי בבועה תלושה מהמציאות שבה כל ביקורת נראית מאיימת.
אז בוא, תתרשם, ואיך אומרים אצלכם - תיהנה מהדרך...
