בואו נקרא כולנו את "מרד העבדים" שב
קישור, פרי עטו של שר אוצרנו הנכבד. המאמר פורסם במהלך המחאה החברתית כאשר מר לפיד הנכבד היה כותב בכיר בעיתון
ידיעות אחרונות, והמאמר הזה היה חלק מרכזי במקפצה שלו לקלפי ולתפקידו הרם.
מסתבר ש
יאיר לפיד המלך הוא הפוך לגמרי מיאיר לפיד העבד. העבד הזה התהפך לגמרי בדרכו למלוכה, או שמעולם לא היה עבד – והעבודה היחידה שעסק בה הייתה עבודה עלינו בעיניים כאשר שכנע אותנו לבחור בו.
ההבדל בין פקידים לנבחרים משרד האוצר יכול להיות שוויוני יותר או שוויוני פחות. נגיד בנק ישראל יכול להיות קפדן יותר או קפדן פחות, אך הציבור דוחה בשתי ידיו אדם שניתן בו אמון בהתבסס על התחייבויות והבטחות, ואותו ציבור אינו רואה כעת דבר, מלבד את גבו של פוליטיקאי זחוח.
ציבור ענק סחב את העבד הזה עוד ועוד במעלה הסולם, וכאשר העבד הגיע למעלה-למעלה הוא גיחך לעצמו פנימה, השיל מכנסיו והשתין על הציבור שהביאו עד הלום, והוא עוד מנסה לשכנע אותנו שמדובר בגשם.
מתוך "מרד העבדים" אין ברירה, הוא אומר לנו. יהיה טוב, הוא אומר לנו היום. וכך אמר העבד בעבר: "בימים האחרונים הופנו הרבה אצבעות מאשימות החוצה מהמאהל. הן הופנו לטייקונים, להתנחלויות, לוועדים הגדולים, לחרדים, לעובדי המגזר הציבורי. מבחינת העבדים, הכל נכון. כי כשאתה עבד, כולם הופכים להיות אדוניך.
"כולם, כולל הפקידה בחברת החשמל שמרוויחה פי שישה מפקידה בתפקיד זהה במחלקה האונקולוגית בבית החולים, כולל המתנחל שקיבל כביש עד הבית, כולל האנשים שמוציאים שבעה מיליון שקלים על חתונה בעודם מבקשים הסדר חובות מהמוסדיים. מי הם המוסדיים? זה אני ואתם, דרך קרנות הפנסיה שלנו. באו כמה אנשים, הלוו מאתנו 150 מיליארד שקלים, ועכשיו לא בא להם להחזיר.
"מדוע השלטון מרשה לכל אלה להצטרף לשורת המכים? מפני שהוא יודע שנשתוק. העבדים הרי תמיד שותקים".
מלך הצביעות אומר: על העבדים להפוך לכבשים ומה אומר העבד אשר במו ידינו הכתרנו אותו למלך? הוא אומר שהעבדים צריכים לשתוק, להפוך לכבשים, חייבים להמשיך ולשלם, אחרת לא יהיה להם אוכל, אחרת לא תהיה להם עבודה.
לא על ההחלטות הכלכליות יוצא קצפו של הציבור אלא על הבוגדנות והצביעות של חבורת אנשים חסרי בושה וחסרי יושר ויושרה, אשר השתלטו על השלטון, לאחר ששכנעו ציבור ענק בכנות כוונותיהם, ומראים כעת לאותו ציבור ענק שכל מה שעניין אותם זה לקבל את הקולות שלו.
הבוחר הישראלי איננו טיפש לעד הבוחר הישראלי הוכיח לא פעם שהוא יודע לטעות אך הוכיח שבעתיים שהוא גם יודע לתקן את טעויותיו. הביטו ברשימת מפלגות ה"מרכז" השונות שצצו ועלו לעונה אחת או שתיים ונמוגו כלעומת שבאו, כי בדיעבד הבין הבוחר שמדובר בסך-הכל בבלונים ריקים וחסרי כל תוכן שכל תפקידיהם היה למלא תאוות שלטון בלתי נשלטת של ראשיהם...