בשנים האחרונות התרחבה התופעה של כתיבת קודים אתיים בארגונים עסקיים ציבוריים וממשלתיים.
"האופנה" של גיבוש קודים אתיים נמצאת בהלימה למגמות רבות בניהול מודרני, הממשל התאגידי, הערכים בניהול , אחריות תאגידית ועוד, ואמנם בשנים האחרונות עשרות רבות של חברות במשק הישראלי ואף משרדי ממשלה ורשויות מקומיות השיקו קודים אתיים לתפארת מדינת ישראל.
אולם שפע הקודים יכול גם להטעות כאילו העובדה שיש לחברה קוד אתי כבר מעמידה אותה ברמה אתית גבוהה יותר, אך לדעתי קוד אתי כמסמך או מניפסט הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק בהקשר זה . כיוון שהקוד בלבד אינו מגלה לנו כציבור וכלקוחות את מידת המחויבות הארגונית להטמעתו ולתקפותו לרמת האותנטיות שלו ועוד.
הקוד האתי אמור לשקף את ה"אני מאמין" הערכי של החברה, ומאגד בתוכו קשת רחבה של ערכים וכללי התנהגות, שתכליתם להנחות את עובדי החברה בנתיב הראוי בהתנהגות ובמערכות היחסים בתוך החברה ומחוצה לה. הקוד מורכב מעקרונות ומערכים הבאים כתוספת, ולא כתחליף, למכלול החוקים, התקנות והנהלים אשר חלים על החברה, מנהליה ועובדיה.
לכאורה יש שיטענו כי ממילא מרבית הקודים האתיים דומים זה לזה וכוללים ערכים כגון שקיפות, הוגנות וכד ולכן לשם מה הטרחה הגדולה. אולם כמו במקרים רבים הדרך חשובה לא פחות מהתוצאה וכמי שסייע לארגונים רבים לגבש קוד אתי אני יכול להעיד שיש הבדל תהומי בין גופים.
כאשר מגבשים את קוד ההתנהגות הערכי שלהם בצורה פתוחה תוך דיאלוג משתף עם העובדים, המנהלים ושאר מחזיקי העניין כגון ספקים, לקוחות וכד לבין ארגונים בהם היועץ המשפטי או כל דמות אחרת בארגון או מחוצה לו כותב את הקוד לבדו.
במקרה הראשון מוצפות בד"כ סוגיות רלוונטיות מהתרבות הארגונית הפורמלית והלא-פורמלית אשר הופכות את הקוד לאותנטי ומייצג דבר אשר גורם בסופו של דבר להירתמות גבוהה יותר של העובדים.
הבדל נוסף הוא המחויבות להטמעה אין דומה ארגון אשר כותב קוד אתי בסגנון פוסטר לחדר ההנהלה לבין ארגון אשר חורת על דגלו בקרה מתמשכת והטמעה של עקרונות ההתנהגות המוזכרים בקוד. כך לדוגמה חברת החשמל הישראלי על 13000 עובדיה מינתה עובד במשרה מלאה רק לנושא הטמעת האתיקה ומשקיעה מאמצים רבים להטמעה ומדידה של נורמות אתיות. דוגמאות נוספת הן חברת התרופות ניאופרם אשר על-אף היותה חברה פרטית שאינה מחויבת לעשות זאת שיתפה בתהליך הכתיבה וההטמעה את מרבית עובדיה או בנק אגוד שדואג להפעיל את עובדיו מדי רבעון בפעילות בתחום האתיקה ואף רתם את ערך ההוגנות לקמפיין השיווקי שלו וליצירת מוצרים בנקאיים הוגנים.
ההטמעה היא ללא ספק המרכיב החשוב ביותר בכל תוכנית ובוודאי בתוכנית אתיקה ארגונית וחשובה מאוד היכולת להשאיר את הנושא "חי" בשיח הארגוני במיוחד בארגונים גדולים בין השאר ע"י הקמה של מוסדות אתיקה כמו נציב האתיקה, ועדת האתיקה הארגונית או האגפית וכן יצירת דרכי תקשורת לטיפול גלוי או אנונימי בסוגיות ודילמות אתיות שעולות מן השטח.
גם נושא המדידה הוא חשוב וחיוני מאין כמוהו האמרה מה של נמדד לא מנוהל תקפה גם במקרה זה והיא בהחלט מחדדת הבדלים בין חברות אשר לוקחות אחריות לתהליכי האתיקה הארגוניים לאורך זמן לבין חברות אשר מתייחסות לאירוע כמשהו חד פעמי ואולי בשל כך בוחרות לעשות את המינימום ההכרחי. ולכן יטיבו לעשות הרגולטורים למיניהם, העיתונאים ואנו כציבור אם יתנו סימנים בין חברות אשר משקיעות משאבים וקשב לאורך זמן כדי להטמיע רמה ערכית גבוהה לבין חברות שנוהגות במנהג זבנג וגמרנו...
