החוצפה של תנובה

בימים אלה של קודם חג השבועות, שעה שהכל לובשים לבן וממלאים את המקררים שלהם, בכל טוב משמני ארץ ובעיקר במוצרי חלב לסוגיו השונים, דוגמת גבינות לבנות, קוטג', עוגות גבינה כלילות שומן ושמנת, העניק מנכ"ל תנובה, אריק שור ראיון שבת זחוח דעת, לנווית זומר, בגיליון "ממון" של ידיעות אחרונות, בשבת האחרונה. מנכ"ל תנובה שדאג להצטלם נינוח עם כלב יפה מראה, על כר דשא, זכה לעמוד הכותרת של מוסף "ממון", כאשר הכותרת שנדפסה לצד תמונה זו, הייתה: "לא פשענו ולא רצחנו. טעינו. העלו את מחיר המוצר באופן לא מידתי והציבור כעס. מה שקרה לא יחזור", הודיע לציבור קוראי העיתון הפופולרי, כי הוא מאמין שהציבור בישראל סלח לתנובה <.

מוטיב "הבית", כמו-גם המוטיב של הקוטג', "עם הבית", הינו מוטיב חוזר בהתנהלותה של תנובה, המנסה להפוך עצמה, בשנים האחרונות, לחלק מן החדשנות, הרעננות והחיוניות שבטבע. מי שחוזר ארצה ועובר דרך נמל התעופה בן-גוריון, בדרך המתישה עד לביקורת הדרכונים, אינו יכול שלא להבחין בפרסומת הבולטת של תנובה, שבמרכזה מופיעה סמל הבית, המופיע תדיר, בפרסומיה השונים של תנובה.

בניגוד לניסיונו של אריק שור להציג מצב ומצג דברים, כאילו הציבור בישראל סלח לתנובה על משבר הקוטג' וכאילו מדובר בהעלאת מחיר בלתי מידתית של הקוטג', הרי העובדות הינן שונות, בתכלית השינוי. בפועל עם רכישת תנובה, בידי אייפקס, אימצה הקבוצה מדיניות של העלאת מחיר כדי ליצור ערך מהיר. חברת הייעוץ מקנזי, לצד הכלכלנית הראשית של תנובה גילתה כי לקוטג', לגבינה הצהובה ולגבינה הלבנה יש מחיר קשיח ולכן תנובה יכולה להעלות מחיר לפחות ב-15% בלי שהביקוש למוצרים ייפגע. אין מדובר העלאת מחיר באופן בלתי מידתי, כניסוחו של מנכ"ל תנובה, אלא מדובר בגזל מתוכנן מראש, לאור היום.

מדיניות העלאת המחירים של תנובה התפוצצה לה בפנים - ובגדול. הציבור הכריז על מרד הקוטג' ובמשך תקופת זמן ממושכת נמנע הציבור מלרכוש מוצר נפוץ ונחשק זה. תנובה עמדה בפני ייצור עודף ובמקרים רבים נאלצה להיפטר ממלאי הקוטג' במחירי רצפה ובלבד שלא יאבד את תאריך התפוגה שלו.

מדיניות זו, של חברת הייעוץ מקנזי, שייעצה לתנובה לעלות את מחירי הקוטג', הגבינה הצהובה והגבינה הלבנה, הייתה חלק מ"תוכניות 100 ימים" שבה נדרשו מנהלים בקבוצה תנובה, לפרט כיצד החברות יביאו ערך בפרק זמן של 100 ימים. התוכנית זכתה לכינוי "קוויק וינס". מכבסת המילים, בה נוקט עכשיו - שנתיים לאחר תום משבר הקוטג' - אריק שור, מנכ"ל תנובה מראה על זחיחות היתר של תנובה.

הציבור לא שכח ולא סלח לתנובה על העלאת המחירים ה"בלתי מידתית" של הקוטג', הגבינה הלבנה והגבינה הצהובה. הציבור חזר לרכוש מוצרים אלה, משום שמדובר במוצרי בסיס שברבות מן המשפחות במעמד הבינוני מקיימים את משק הבית השגרתי בעזרתן ובעזרת הלחם האחיד שגם מחירו תפח ועלה לאחרונה - ולא בגלל שהוא "סלח" לתנובה הציבור זוכר לתנובה את התנהגותה הגסה והנלוזה כלפיו והוא "מחכה לה בפינה". הציבור לא שלח גם את משבר הסיליקון שהוחדר לחלב וגם אז הייתה תנובה שחקו ראשי במרכזה של שערוריית הסיליקון.

בגרמניה של שנות הששים והשבעים החל בום כלכלי ואלפי ומאות אלפי עובדים טורקיים החלו לעבוד בגרמניה ושלוח את שכרם לבני משפחותיהם שהותירו מאחוריהם בטורקיה. התלבטו הגרמנים כיצד יכנו הם את אותם עובדים טורקים. המונח" עובדים זרים" הביא אסוציאציה מיידית לעובדי הכפייה היהודיים מתקופת מלחמת העולם השנייה. מה עשו? התחכמו ועשו הם שימוש במכבסת המילים הגרמנית והפכו העובדים הזרים הטורקיים בארצם ל"עובדים אורחים". הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. גם עובדים. גם אורחים וזכר השואה -אין!

בטקטיקה דומה נוהגת עכשיו תנובה, במטרה להתחנף ולהתחבב מחדש על ציבור צרכניה בכוח. אמור מעתה העלאת מחיר הקוטג' לא נעשתה במתכונן ובכוונת מכוון. העלאת הקוטג' הייתה בלתי מידתית, כאילו עניין לנו בעתירה לבג"ץ ששופט בית משפט העליון בודק מידתיותה או אי מידתיותה של החלטה ממשלתית זו או אחרת.

תנובה אינה הבית שלנו והגבינה עם הבית אינה הבית שלנו ואפילו מדובר בקוטג' האהוב שהפך מוצר כל כך עממי ומצוי, כמעט, בכל בית ובית בישראל. את הקוטג' רוכשים אנו, חרף מחירו הגבוה שכן אין כמעט כל תחרותיות במשק החלב בארץ ו"שטראוס" או "טרה" אינן מתחרות, כלל וכלל בתנובה. המחלבות הקטנות "מקטינות ראש" מחשש שמא יבולע להם, בידי המחלבות הענקיות השולטות במשק החלב ואנחנו נדונים לקביעת מחירים בלתי מידתית, באופן קבוע לאורך כל תקופת השנה, למעט מבצעי הוזלות פה ושם.

הגיע הזמן שהציבור בישראל יבין שמחאה או הפגנת מחאה וכל פעולת מחאה זו או אחרת הינה תקפה וישימה רק אם היא נמשכת, תקופה ארוכה ובלי כל פשרות שהן. לו הייתה מחאת הקוטג' מתחדשת מיד לאחר שכלל המחלבות הגדולות, העלו מחדש ולאחר זמן את מחיר הקוטג' והשיבו אותו למחירו הקודם, לא היו הן מעזות לעשות כן, פעם נוספת.

חג השבועות הוא בדיוק הזמן הנכון לתכנן את מסע המחאה החדש נגד מדיניות המחירים הנבזית, בכל הכבוד הראוי, שמכתיבות לנו המחלבות הגדולות וייתכן שרצוי אף רצוי לתכנן מחדש את מחאת הקוטג' והפעם להמשיך אותה עד שייחתם הסכם של כלל המחלבות הגדולות אל מול ציבור הצרכנים בדבר אי העלאת מחירים של מוצרי יסוד בתחום משק החלב דוגמת: קוטג', גבינה לבנה וגבינה צהובה, משך תקופה ארוכה בת שנהה אחת לפחות.

הסכם של יצרנים צרכנים בדיוק כמו הסכם בין הממשלה לארגוני העובדים למשך תקופת זמן ממושך ימנע את המשך גזל הציבור על-ידי יצרניות המזון גדולות שהינו מונופולים או סמי-מונופולים בתחום המזון בישראל. הקמת ממשלה חדשה ותחילתן של רוחות חדשות המנשבות במשולש המורכב מציבור, טייקונים וממשלה, מן הראוי שינשבו גם במשולש המורכב מציבור, יצרניות המזון הגדולות וממשלה ויפה - יפה שעה אחת קודם.