כל מילה וזמנה, כל ניב ועיתו וכל מטבע לשון ושעתו. לאחרונה מוצפים אנו בקריאות ובסיסמאות ששורשן הוא התואר 'אח'. כך למשל המילה 'אח' מככבת ומשמשת בסלוגנים שונים, לדוגמה הביטוי "קרבי זה הכי אחי" או "את אחי אנוכי מבקש" "ציוני זה אחי" ועוד. לעדנה מיוחדת זכתה המילה 'אח' במערכת הבחירות לכנסת ה-19, מערכת אשר הביאה את השימוש במילה 'אח' לשיאים חדשים, הכל הפכו ל'אחים' ול'אחיות' והקריאה 'אחי' 'אחותי' הפכו במהרה למטבע לשון נפוץ.
נוכח העדנה לה זוכה המילה 'אח' על הטיותיה השונות, החלטתי לתור ולבדוק את משמעותה, והאם השימוש בה הוא נכון?, מקור ההתלבטות נעוץ בפרשנות המקובלת למילה 'אח' אשר מבטאת קשר משפחתי בין שני בני אדם או יותר שנולדו לזוג הורים. לימים הוחל ביטוי זה גם על ילדים למשפחות מאמצות, וחורגות. המשותף לפרשנות זו שעניינה בא בהקשרים פנים משפחתיים הסובבים סביב הציר של הורים וצאצאיהם. אלא שהמילה 'אח' במשמעותה העכשווית אינה מבטאת יחסים פנים משפחתיים, המילה 'אח' מושמעת החל מיחסים בין שני אנשים המכירים זה את זה, וכלה בפניה כללית לקבוצת אנשים בלתי מוגבלת ובלתי מוכרת לדובר. כך למשל "אחיי ואחיותיי המתנחלים" "אחיי החרדים" כאן אין הכוונה לאדם ספציפי המוכר לי אישית, אלא לקבוצה שלמה.
בכדי לבחון את משמעותה האמיתית של המילה 'אח' פניתי לספר הספרים של העם היהודי, התנ"ך. בתנ"ך המילה 'אח' מופיעה כ-700 פעם. וזו משמשת במספר משמעויות:
הראשונה באה במשמעות קלאסית של יחסים פנים משפחתיים צאצאיהם של הורים משותפים, כך למשל: תשובתו של קין לשאלה היכן אחיו "השומר אחי אנוכי" (בראשית ד, ט) "ולרבקה אח ושמו לבן" (בראשית כד, כט); שאלת יוסף את אחיו "היש לכם אח" [בראשית מג, ו]; "שמעון ולוי אחים" [בראשית מט, ה]; "אהרן אחיך" (שמות ד, יד).
משמעות נוספת למילה אח הינה כאשר זו רוצה לבטא יחסים קרובים בין שני בני אדם או יותר שאינם בעלי זהות ביולוגית או משפחתית משותפת, אח במובן של כינוי לחבר ולמכר, כך למשל: מתבטא דוד על יהונתן חברו הטוב "צר לי עליך אחי יהונתן" (שמואל ב' א, כו); "כרע כאח לי התהלכתי" (תהילים לה, יד)
עוד מצינו כי המילה 'אח' במקרא יכולה להיות מוסבת גם כלפי קבוצת אנשים בלתי ידועים ובלתי מסוימים המשתייכים לעם הישראלי כך אנו מוצאים למשל: "ויגדל משה ויצא אל אחיו" (שמות ב, יא) "ואשובה אל אחיי אשר במצרים" (שמות ד, יח); "איש נוכרי אשר לא אחיך הוא" (דברים יז, טו); "מקרב אחיך תשים עליך מלך" (דברים יז, טו) "וגדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו (אסתר י, ג).
השימוש במושג 'אח' המבטא יחס לקבוצת אנשים שאינה מוגדרת ובלתי מסוימת מופיעה גם בלשון חכמים, כך למשל על הפסוק בתהילים "ירושלים הבנויה עיר שחוברה לה יחדיו" [תהילים קכב, ג] דורש על פסוק זה ר' יהושע בן לוי: "עיר שעושה כל ישראל חברים". (ירושלמי חגיגה, פרק ב, הלכה ו).
מהמקרא עולה שהמילה 'אח' מכילה מלבד יחסים משפחתיים, גם יחסים חוץ משפחתיים בין אם מדובר בין שני אנשים חברים, המכירים זה את זה, ובין אם מדובר בפניה אל קבוצת אנשים בלתי מסוימת שהמכנה המשותף לה הוא ההגדרה הלאומית 'עם ישראל'.
הנה כי כן, מצאנו כי השימוש הרווח היום במילה 'אח' כאשר זו באה כפניה אל אנשים שאינם בעלי קרבה ביולוגית הינו נכון, כפי שנכון לפנות אל קבוצת אנשים ולכנותם "אחיי ואחיותיי", ולא רק שהוא נכון, אלא ששורשו של השימוש במושג 'אח' נמצא עוד בתקופת המקרא.
והלוואי שנדע להתייחס האחד לשני כפי שמתנהגים שני אחים.
