נכבדי מר
יאיר לפיד, אתה דובר עברית רהוטה ונהדרת, וגם אני דובר עברית אך לפעמים אני מצטמרר להיווכח כי נדמה שאחד מאיתנו דובר מאדימית, והשני דובר את שפת נוגה. כי הנה, מר לפיד: כן. אני רוצה שמחיר דירתי יירד לחצי. כי זה אומר ששני ילדיי הגרים בשכירות יצטרכו להשתעבד (זו המילה והיא אפילו לא אליגוריה ) רק לעשרים ולא לארבעים שנות משכנתה כדי לרכוש לעצמם דירה, וזה אומר שאם אני ארצה לשדרג את דירת 54 המ"ר בה אני מתגורר, שנבנתה על-ידי עמידר בימים בהם עוד היו בארץ חברות שנולדו לא כדי לעשות כסף אלא כדי לבנות דירות, השידרוג יעלה לי רק בעשר שנות שיעבוד ולא בעשרים.
מה, לך לא ברור שזה ככה? שאכן כן, ממש כן, ירידת ערך דירתי בדיוק לחצי יעשה לי רק טוב?
נכון. יש גם כאלה אשר ירידת מחיר הדירות לא תעשה להם טוב. כל אלה אשר עבורם דירה היא לא "מקום לגור בו", אלא היא "השקעה". כל אלה אשר יש להם דירה לגור בה, ובנוסף לה יש להם עוד שתיים, או עוד שלוש, או עוד עשרים. שר האוצר שלהם אתה, מר לפיד?
אחת הכרזות בהפגנה השבוע אמרה: "אנחנו ה-99". כי שני עמים שהצרכים שלהם והאינטרסים שלהם מנוגדים לחלוטין זה לזה יש במדינה הזאת, מר לפיד. האחד שטובל עד מעל לאוזניו בשמנת, והשני שאוכל מפחי האשפה. יש האחוז האחד שעבורו דירות הן "ביזנס", זה שעבורו ירידת מחירים היא אסון, זה שירקוד בשמחה על הגגות אם מחיר הדירות בארץ אף יוכפל ויושלש, ויש תשעים ותשעה האחוזים אשר עבורם דירה היא מקום לגור בו, ואשר הן למען עצמם והן למען ילדיהם הם מייחלים בתקווה ובעיניים כלות ליום בו מחירה של דירה בישראל יצנח. מה, אתה לא מבין?
אלוהים אדירים!, הבוס שלך מר נתניהו כמובן מבין זאת, אלא שגורל ה-99 אחוז חשוב לו בדיוק, אבל בדיוק, כקליפת השום, אף שמשם באים לו כל בוחריו. ואני באמת ובתמים אינני יודע להחליט אם גם אתה כזה, מוכר לנו בדם קר ובלעג אך בפנים שופעות כנות ובקול סמכותי רהיטים עבשים ומתפוררים שאתה יודע היטב שאינם שווים פרוטה, או שאתה באמת לא מבין. ובייאוש גדול אני קובע שאם זה כך או אם זה כך, נראה שאנחנו עשינו מה-זה מקח טעות.