מי שמכתת רגליו במשרדי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, כדי לקבל היתר בנייה, ומשחר להארת פנים ולו רגעית כלפיו - הוא גם בעל אי-אלו זכויות, למרבית הפליאה. ציבור גדול במדינת ישראל מגיש בקשות להיתר בניה, בין כמבקש, בין כאדריכל העוסק בכך בשגרת יומו, ואפילו כיזם, וחוות את הביורוקרטיה הישראלית בהתגלמותה, במיטבה, בשיאה.
כשמדובר במבקש היתר הוא נכנע לכל הדרישות פן יבולע לו. כשמדובר באדריכל, גם הוא נכנע לדרישות, פן תיפגע פרנסתו. בכלל זה גם דרישות לא חוקיות, לא סבירות, ולא קימות כאשר מבקש ההיתר הוא מישהו אחר שפקידי הוועדה מעוניינים ביקרו. שכן, הדרישות המפליגות ממגישי בקשות של פרויקטים קטנים ובינוניים הן לרוב מופרזות ומחמירות ביחס לדרישות ממשרדי אדריכלים יוקרתיים העוסקים במגה-תכנון, תוך הנחה שגויה שאלה וודאי מיטיבים לתכנן או על-מנת להתחכך בשועי הארץ, כפי שהבנקים מוחקים חובות עתק במחי קולמוס, אך מנגד יורדים לחייו של הלווה הזעיר.
לעתים נדירות, מגיע לבית המשפט תיק תכנון ועליו להתייחס גם לסוגיה המועלית לעיל.
מי לא מכיר את גיליון הדרישות שלא נגמר לעולם, כי בכל פעם שהמבקש/המתכנן ממלא אחר הדרישות של הוועדה, זו ממציאה דרישות חדשות, מתוך מלאי בלתי מוגבל של רעיונות המיועד לכך. וכל עוד לא מולאו כל הדרישות - אי-אפשר, כמובן, להתחיל בביצוע הפרויקט...
ראה בר"מ 8247/08 עיריית תל אביב-יפו ואח' נ' פרג ארועים בע"מ, בית המשפט העליון, שופטת: מ' נאור, פסק דין מיום כ"א בכסלו, תשס"ט (18.12.2008). מדובר באולם אירועים בצורת אוהל, שהוקם והופעל ללא היתר בנייה ובגינו ננקטו מספר רב של הליכים משפטיים משני הצדדים. במאמר מוסגר ייאמר כי בהחלטת ביניים נקבע על-ידי בית המשפט שאין לעקוף צווים שניתנו בהליך פלילי - באמצעות הליכים אזרחיים ועתירות מנהליות. אלא שבענייננו, תוך כדי ההליכים המשפטיים שהתקיימו בין פרג אירועים לבין עיריית תל אביב, הוסיפה עיריית תל אביב דרישות שונות - חדשות, אותן לא דרשה כלל בהתחלה, ועל כך ספגה בקורת מאת בית המשפט העליון.
אמנם בית המשפט העליון לא חסך בקורתו גם כלפי בעלי האולם, בעיקר בשל הפעלת האולם ללא היתר וגם מטעמים משפטיים, אך אין זה גורע דבר מהביקורת הנוקבת שהוטחה על-ידי בית המשפט העליון כלפי העירייה, שהיא כמובן רשות מנהלית אשר חלים עליה חובות רבים יותר מאשר על גוף פרטי, וכה נפסק:
"מאידך,
אין לאפשר לעירייה להעלות חדשות לבקרים טענות חדשות. לפיכך על העירייה ליתן בתוך 10 ימים החלטה חדשה בה יפורטו כל הטעמים בגינם לא ניתן לטענתה ליתן רשיון. לאחר קבלת ההחלטה יוכלו המשיבים להגיש עתירה חדשה לבית המשפט לעניינים מינהליים. לדעתי ראוי שהדיון בעתירה כזו, אם תוגש, יאוחד עם הדיון בשתי העתירות הנוספות התלויות ועומדות בבית המשפט לעניינים מינהליים, אין זה רצוי כי בעניין הרישיון המבוקש יתנהלו במקביל כמה הליכים. כך ניתן יהיה להביא להכרעה בכל העניינים הכרוכים בשאלת הרשיון."
ההדגשה אינה במקור.
על הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לרכז את דרישותיה למתן ההיתר במסמך אחד ויחיד, ולהימנע מלהעלות תנאים חדשים שלא הועלו מראש במסמך הדרישות הראשון, גם כאשר נעשתה שגגה והדרישה החסרה מוצדקת מבחינה תכנונית. יש לדעת כי בידי הוועדה כלים רבים לאכוף את חוקי הבניה ולא רק עיכוב במתן ההיתר, וככל שדרישה או תנאי כלשהם חיוניים וחשובים- יש בידה להתנות ולדרוש גם לאחר מתן היתר הבניה ותחילת העבודה באתר.
לא כל תנאי ראוי לו שימנע התחלת ביצוע, שהרי הוועדה עוקבת בתוקף תפקידה וסמכותה אחר תהליך הבניה ממתן ההיתר, דרך פיקוח על הבניה באמצעות פקחים, טופס 4 ואישור אכלוס, ויש לדעת כי גם המבקש הוא אזרח עם זכויות ובכללן הזכות שלא להיות מוטרד על-ידי הוועדה באמצעות טרטורים מכבידים וגיליונות דרישות חדשות ונשנות ללא הגבלה.