בימים האחרונים כך נדמה, מתערער לחלוטין הקשר בין הממשלה לציבור. אומנם מדובר בממשלה חדשה עם ערוצי תקשורת רבים לציבור - רדיו, טלוויזיה ואינטרנט - אך נראה שהם מדברים המון אבל בכלל לא מקשיבים.
נתחיל במיטה שהתקינו במטוס. מה התירוץ? זו לא הייתה מיטה, זה היה מזרון על דיקט. ושמעו בדיחה על ראובן שמספר לשמעון על אשתו שנואפת עם כל העיר ביער, ושמעון משיב, "זה יער? זה בקושי חורשה".
והרי ברור שגם אם ראש הממשלה היה מבקש לבנות סוכה במטוס, אשר אינה שווה פרוטה, או בריכת תינוקות אשר ניתן לקנות אותה בשקל, זה היה עולה הון כסף, כי להטיס כאלה דברים עולה המון. מילא היינו משלמים חצי מיליון על מיטה נורמלית – אבל גם שילמנו חצי מיליון וגם הם ישנו בתנאים גרועים יותר מאשר במילואים, זה נראה לכם?
והקירות המתקלפים. כל כך הרבה מוציאים והקירות עדיין מתקלפים? כך נוהגים בבכירינו בכספיו ציבור? משלמים הון ומקבלים אצבע משולשת?
והבגדים, והאיפור, והתספורות (וכאן אני יורד לרמה נמוכה רק עקב התשובות המטופשות שנמסרו לציבור)? מילא אם איפור של מיליון דולר ובגדים של מיליון דולר היו מביאים אותם לדפוק הופעה של מיליון דולר, אבל די להביט במדורי האופנה והרכילות ולעיתים אף בכותרות על-מנת להסיק שגם הכסף הזה הולך בחלקו ואולי אף ברובו לריק.
בואו נוסיף לאלה את העולים החדשים לממשלה מקרב מעמד הביניים מקרב האדם העובד ומקרב הכוחות המיוחדים (כובשים את הנמלים), ונבין שיש לנו ממשלה מדברת המון ולא שומעת כלום, ממשלה בהינתקות.
