"הים הוא חלק בלתי נפרד מארץ-ישראל מבחינה יישובית כלכלית ופוליטית... יש לראות בים התיכון לא את גבולה, אלא את המשכה של ארצנו... עתידה המשקי של ישראל צפון בין היתר בים". דברים אלו נכתבו בשנת 1932, על-ידי ראש הממשלה הראשון,
דוד בן-גוריון ז"ל, במאמר שכותרתו "לקראת הים".
בשנת 2012 חגג העולם את הולדתו של התינוק ה-7 מיליארד. מנתוני קרן האוכלוסין של האו"ם עולה, כי אוכלוסיית העולם גדלה מדי שנה בכ-78 מיליון בני-אדם, כאשר 97 מכל 100 תינוקות נולדים במדינות הפחות מפותחות. חלק גדול ממדינות אלה מתקשות כבר עתה לספק את צרכי אזרחיהן והגידול באוכלוסיה מציב גם את התינוק ה-7 מיליארד בסכנת רעב.
בעולם הרחב כבר הבינו, כי לחקלאות הימית משמעות רבה בקידום פתרונות להזנת אוכלוסיית העולם, כמו גם לפיתוח הכלכלה והתעשיה המקומית. מקומה וחשיבותה של חקלאות ימית ברחבי העולם נמצא בגידול מתמיד ומספק יותר ויותר מקומות עבודה ומוצרי לוואי לענפים רבים.
החקלאות הימית בישראל עוסקת בגידול של דגים, סרטנים, רכיכות ואצות במי ים ובמים מליחים ונחשבת לענף ייצור צעיר וחדשני המתפתח במהירות, במקביל לביקוש הגובר ברחבי העולם למוצרי ים והתדלדלות מקורות הדיג.
ענף זה, שאינו צורך מים מתוקים, מתאים במיוחד לאקלים השחון של ישראל. המרכז הלאומי לחקלאות ימית בישראל, הוקם במטרה ליצור את תשתית הידע הדרוש להתפתחות הענף, תוך התאמת תחומי העיסוק שלו לתנאי הגידול באזור, מבחינת המינים המתאימים לגידול, ביותם והשבחתם ועד לפיתוח של טכנולוגיות הגידול והליווי של יישומם על-ידי המגדלים.
המרכז הלאומי לחקלאות ימית, מבצע מחקרים שמטרתם יצירת תשתית עסקית לפיתוח הענף, תוך העברת הידע והליווי המקצועי ליזמים השונים בתחום.
עד-כה הוקמו מכוני רבייה של דגים באילת ובים התיכון, חוות ימיות לגידול דגים, חווה לגידול חלזונות מאכל, חווה ניסיונית לגידול דגים בבריכות, מוצרי מזון לדגיגים, חווה ניסיונית לגידול אצות הן כמאכל, הן לצורכי רפואה והן לטיהור מים, גידול דגי נוי שהולך ומתפתח, גידול אלמוגים ועוד.
חלון הידע הימי אינו מקבל לצערי ביטוי הולם בתוכניות הלימוד של משרד החינוך ואינו חושף את הלומד למשאב האסטרטגי של הים, התפתחות החקלאות הימית מחייבת הכרת התווך הימי השונה מהתווך היבשתי ומשיכת הנוער לכיוון שבו ימצא את עיסוקו העתידי או את המשך לימודיו האקדמאים כולל ייצור בפועל לצד מחקר ופיתוח של טכנולוגיות ופיתוחים חדשניים.
משרד החינוך, יחד עם משרדי הכלכלה והמסחר ומשרד החקלאות, חייבים לקחת אחריות ולהכשיר את הדור הבא של החקלאים והמדענים שימצאו את עתידם בתחום הימי.
החקלאות הימית היא חלק בלתי נפרד מהחקלאות הישראלית (כמו החקלאות העולמית) ורק חברה שתדע לפתח מקורות חקלאיים חדשים, תוכל לספק את צרכי המזון שלה מבלי להיות תלויה (כמעט) במדינות זרות ותוך הגדלת התעסוקה בתחומים חדשים ומרתקים. הכשרת דור העתיד לוקח שנים - על ממשלת ישראל להחליט כי היא מיישמת את החלטותיה העבר ולהתחיל בהקדם בהכשרה של החקלאים החדשים - חקלאים שיעבדו גם בים.
