"נופי אדם" - מחזיק סודות

כשאתה אוחז בספר "נופי אדם" אתה אומר לעצמך מיד ברגע הראשון, מה זה? זה הכול? זה כול מה שיש לראובן שבת לומר? והעיקר מדוע בכלל פרסם ספר כל כך פצפון? מתברר כי לספר תפיסה אמנותית המאפיינת את ראובן שבת. הוא פרסם ספר ובו יצירותיו והן אינן נמדדות כמותית אלא איכותית. המשורר מעניק לקורא תחושה שהוא פרסם את ספרו "נופי אדם" לאחר מיון קפדני של יצירותיו. בזהירות פרסם המשורר ראובן שבת את שירתו, בזהירות יצא המשורר אל שדה השירה. אף ניתן לומר שהמשורר ביקש שתרימו גבה על סגפנותו בכתיבה ובפרסום הספרון. ואוליי המשורר מסתיר את רוב הקורפוס השירי מעיני הקורא וחושף בפניו רק צמצום מתוך שיריו מתוך הערכה וכבוד לקורא האינטליגנטי. בעשותו כך הוא אף רוצה שתחשבו על הכתיבה לפני שאתם עומדים לפרסם ספר ובמיוחד ספר שירה. תבררו מדוע אתם מפרסמים, ואל תשכחו לברור את היצירות שלכם לפני שאתם מוציאים לאור. במיוחד בימים אלה שבהם כל כך קל לפרסם ולהתפרסם וכל אדם יכול לפרסם ספר תבדקו אם הכול ראוי להתפרסם. דווקא בעת הזאת מוציא ראובן שבת ספר מצומצם עמודים. והספר של ראובן שבת מסתיים בעמוד כֹּחַ/28. כלומר הספר מבטא את כוחו של האמן שבוחר לשלוח את לחמו על פני המים מתוך הכרה. לא נמצא בספרו את הרגשת שכרון חושים מן הפרסום וההוצאה לאור אלא ראייה זהירה וביקורת עצמית גבוהה. כשמעיינים בפואטיקה של ראובן שבת מנהל האתר בכיוון הרוח, עורך ספרים וכותב בכתבי עת ובעיתונות מנהל הוצאת ארגמן מוצאים שהפואטיקה אף היא הולמת את הפורמט של הספר. ככל שאני מעיינת בספר אני נשבית בקסמו של הספר. השירים שרובם קצרים מחזיקים סודות. שני שירי אהבה חלום מתוק גּוּפְךְ נוֹשֵׁם אַל תּוֹכִי אֶת נְשִׁימוֹתָיו אַגָּס לֵילִי תָּלוּי עַל פֹּארוֹת עֵץ אַהֲבָתֵנוּ אַחֲרֵי הַחֲלוֹמוֹת, בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ פּוֹצַעַת אֶת הַלַּיְלָה בְּאֶצְבָּעוֹת וְרֻדּוֹת נָקוּם חִבּוּקִים בְּמֹתֶק גּוּפֵנוּ. עמ' 9 בשיר אהבה זה נמצא את אפיוניו של המשורר כשהוא כותב את אהבתו הוא מתבונן באהבתו וכותב על אהבתם כשהוא יוצא ממנה אליו. הוא מרגיש את נשימותיה שבאות אליו. המתיקות שוקעת בגופם של האהובים, המשורר מדבר על היחד הזה ולכן השיר כתוב בלשון רבים החל מן השורה השנייה. הקִרבה הרבה היא שמעצימה את הקשר ואת המראות החלומיים שאליהם נשאב המשורר עם אהובתו. והוא אינו מבקש להבחין בינה לבינו. הנשימה שלה היא הנשימה שמעניקה את החיות והנשימות שלה נשאבות אליו, היא זו שמעניקה לו את הכוח. המטפורות בשיר הקצר מרובות. פרי האהבה הוא האגס. תמונת הזריחה היא האנשה מטפורית שבה קרני השמש אצבעות ורודות שפוצעות את הלילה. הלילה נסוג. התחושה בהתעוררות אמביוולנטית: יש רצון להמשיך את תנועות החלום ויש רצון להמשיך ליהנות מפירות האהבה. יחד עם הצער הזה שהזריחה פצעה ופגמה בחלום הזה עדיין הם יקומו חבוקים מתוך הדבש הזה שנרקם ביניהם. סיומו של השיר הקצר אופטימי. אהבה מָרַחְתִּי עַל גּוּפָה הַיָּפֶה עראק תְּאֵנִים. נִשְׂרַפְנוּ מִבִּפְנִים. אַחַר כָּךְ נָסַעְנוּ טְרוּפֵי זָוִיּוֹת שִׁכְרוּן שָׁמַיִם לְעֵבֶר הַיָּם גַּלִּים שֶׁהִתְנַפְּצוּ עַל הַחוֹף מָחוּ דִּמְעוֹתֶיהָ הַמְּלוּחוֹת -הִתְנַשַּׁקְנוּ- מְנֻחָמִים מֵאוֹר שַׁחֲרִית פּוֹרֵם רְסִיסֵי לַיְלָה כוֹאֲבִים. עמ' 27 השיר אהבה מופיע לפני העמוד האחרון של הספר. הספר אינו מחולק לשערים, ואין רשימת שירים. הסידור מאוד מינימליסטי ומעניק הרגשה שהקורא מציץ למחברת שירים של המשורר. לכן גם האריזה מתאימה לאריזת מחברת שירים והכריכה כריכת סיכות. בשיר אהבה השיר הזה הוא שיר ארומטי שיר שבו מתאר הדובר את מעשה האהבה ואת מה שהתרחש אחריו. התיאורים שלו צנועים ואינם גורמים לקורא לחוש אי נוחות בקוראם, מאוד נעימים וממש חודרים לנשמה כמשקה התאנים שהוא מרח על גופה של אהובתו. את ההתרגשות שליוותה את האוהבים הוא מתאר ביציאה אל הים, בהתמזגות הדמעות המלוחות עם מימיו המלוחים של הים. השתתפות הים ברגשותיה של האהובה. מעשה האהבה מעשה של שכרון כשהשתייה אינה מתוארת כהשקייה של האוהב את האהובה אלא מתוך פעולה של מריחת העראק כדי לענג את האהובה. האהבה גם כקשר מכאיב כמעשה שצריך ללכת אחריו אל הים כדי לחפש נחמה ולהירגע מעוצמתה של האהבה. מצאתי יופי בשירת האהבה של ראובן שבת כי אינה יהירה, כי היא מעניקה לקורא חוויה חושנית בעדינות ובחושניות. מצאתי בשירתו של ראובן שבת צניעות אמתית, שירה חדה ופשוטה. אמירות שנאמרות מתוך מחשבה שאין להרשים במילים רבות או בשירים רבים, אמירות של משורר אמת שנכנס לעולם השירה פעם אחר פעם ללא חטא הגאווה. יישר כוח, אח שלי, משורר האמת.