עולם כמנהגו נוהג

אל תצפו לגדולות ונצורות מן הבחירות לנשיאות אירן בחודש הבא. לא התעמקתי בקורות החיים של שמונת המועמדים שאושרו השבוע, אבל דבר אחד ברור: כולם מוסלמים קנאים וכולם שונאים את ישראל. איך אני יודע את זה? פשוט מאוד: בלי זה הם לא היו מגיעים לצמרת הפוליטית של ארצם. כבר ציטטתי פעם את דבריו של פרופ' דוד מנשרי, בכיר חוקרי אירן בישראל: "באירן אין מתונים וקיצוניים; יש קיצוניים ואולטה-קיצוניים". הרטוריקה של הנשיא הבא תהיה מן הסתם פחות מתלהמת מזו של מחמוד אחמדינג'אד, ואלו לא בשורות טובות לישראל. הדיבורים שלו, ובראשם הכחשת השואה, סייעו לנו להעמיד את העולם על הסכנה שבאיש ובמדינה שהוא מנהיג. אם יורשו ידבר בצורה שפויה יותר, הדבר יחזק את אלו שממילא לא רוצים או לא יכולים לעשות כלום מול האיום הגרעיני האירני. לכן, הסכנה לישראל רק תגבר.

70 אלף, 75 אלף, 80 אלף – מספר קורבנות מלחמת האזרחים בסוריה הולך ועולה, והעולם למעשה שותק. בשאר אסד טובח ללא רחם בבני עמו – והעולם הערבי לא ממש מתרגש. תנו להם ילד פלשתיני אחד שייהרג בעזה מאש צה"ל – וכולם יקפצו עד לב השמיים. זה מזכיר לי את מה שכתב שלום רוזנפלד במעריב בעקבות הטבח בסברה ושתילה, לאחר שציין שכל העולם ואשתו גינו את צה"ל וישראל: "וראה זה פלא: כמעט שאין מילות גנאי עזות במיוחד כלפי אותם שרצחו בפועל בטירוף חייתי, גברים, נשים וטף במחנות הפליטים. חלק קטן בלבד מביטויי ההזדעזעות והפלצות של אנשי המדינה והתקשורת בעולם מכוון לרוצחים עצמם. מהם, מאנשי הפלנגות הנוצרים, ציפו להתנהגות כזאת... 'עניין משפחתי' אמר, כזכור, המלך חוסיין לפני כמה שבועות, כאשר נשאל על טבח אלפי הפלשתינים בספטמבר השחור. ואנחנו, כידוע, ממשפחה אחרת". עברו 31 שנים ושום דבר לא השתנה. ערבים רוצחים ערבים – זה נתפש כמעט כמובן מאליו. יהודי הורג ערבי מתוך הגנה עצמית – זה פשע מלחמה. כי אנחנו, כידוע, ממשפחה אחרת.

חמשת הגופים עליהם התקבלו התלונות הרבות ביותר בנציבות תלונות הציבור בשנת 2012: הביטוח הלאומי, משטרת ישראל, משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד התחבורה, צה"ל. חמשת הראשונים בשנת 2011: הביטוח הלאומי, משטרת ישראל, משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד התחבורה, משרד הבריאות. חמשת הראשונים בשנת 2010: הביטוח הלאומי, משטרת ישראל, משרד האוצר, משרד הפנים, משרד המשפטים, צה"ל. מובן שחלק מהמצב הזה יש לייחס לעובדה שמדובר בגופים עימם יש לציבור הכי הרבה מגע. אבל העובדה ששלושת המקומות הראשונים מוחזקים ברציפות בידי אותם גופים – הביטוח הלאומי, המשטרה ומשרד האוצר – מלמדת כנראה שיש משהו הרבה יותר שורשי בתודעת השירות שלהם. העובדה שהם לא מצליחים לרדת מדוכן המפסידים הזה מלמדת, שהם לא עושים מספיק כדי לשפר את השירות לאזרח. העובדה ששרים ומנכ"לים באים והולכים ודבר לא משתנה מלמדת, שמשהו פגום בדנ"א של הגופים הללו. ויש עוד משהו שהמצב הזה מצביע עליו: שאיש אינו לוקח ברצינות את נציבות תלונות הציבור, למרות שבראשה עומד מבקר המדינה. אז היא מוציאה דוח ומראה שאנחנו לא בסדר; אז מה? למישהו יש אפשרות לפנות לביטוח הלאומי המתחרה או למשטרה חלופית? לא, אז בעיה שלהם.

אני מאמין שיאיר לפיד, ישראל כ"ץ ונפתלי בנט באמת רוצים להכניס תחרות בנמלים. אני מאמין שהם באמת רוצים לייעל את חברת החשמל. אני גם מאמין שאין שום סיכוי שהם יצליחו במקום בו נכשלו כל קודמיהם. הוועדים בנמלים ובחברת החשמל פשוט חזקים מדי. צה"ל אינו יכול להפעיל לאורך זמן נמלים אזרחיים, וספק אם הדבר ראוי במדינה דמוקרטית. את עובדי חברת החשמל איש אינו יכול להחליף. צווים של בתי משפט לא ממש מעניינים את הוועדים הללו ודומיהם. החוק ודאי שאינו מזיז להם. הסכמים מבחינתם הם משהו שצריך לקיים בעיקר בסעיפים מהם חבריהם יוצאים מורווחים. אז מה אפשר לעשות? למרבה הצער, כמעט כלום. אולי פה ושם להשיג איזושהי התקדמות, כגון קצת יותר תחרות במקטע מסוים של הספנות וקצת פחות הטבות לעובדי חברת החשמל. אבל בגדול – מה שהיה הוא שיהיה. לפיד ובנט לא יצרו את הדינוזאורים הללו, אך מדובר במצב נתון שאיתו כולנו נמשיך לחיות.

מה שאותי הכי מקומם בהתנהלות הנהנתנית והבזבזנית של בנימין ושרה נתניהו הוא העובדה שהם עושים זאת בהתמדה, מבלי ששום דבר יזיז להם. "באפריקה נולד פיל עם עור של ביבי", התבדח לפני שנים ראובן ריבלין, ומתברר שגם שרה פיתחה עור דומה. תקשורת? חברי כנסת? נהלים? מבקר המדינה? כל זה גורם לזוג לכל היותר לאיזושהי אי-נעימות קלה וזמנית. הם כבר ימצאו מי שיגן עליהם, והלקח היחיד שיפיקו יהיה שבפעם הבאה צריך לנסות להסתיר טוב יותר את מעלליהם. זה הרבה יותר גרוע מבזבוז כספי ציבור; זו אטימות מוחלטת.

"גם במאה ה-21 נמשכת אנטישמיות בצורתה המסורתית. ממשיכים להפריח תיאוריות קונספירציה, להשתמש במיתוסים מבישים של עלילות דת ולצייר קריקטורות שבהן מייחסים ליהודים תכונות שטניות". דברי דוח של משרד החוץ האמריקני על מצב חופש הדת בשנת 2012. ויש הרבה דוגמאות: החל מוונצואלה דרך רוסיה ויוון ועד מצרים. המחלה הזאת כנראה תלווה את האנושות כל עוד היהדות תהיה בסביבה, כלומר: לעולם ועד. לא משנה מה נעשה או לא נעשה, לא משנה אם נתבולל או נתבדל, לא משנה אם נתקוף או נותקף, לא משנה אם ננצח או ננוצח. האנטישמיות לא קשורה לשום דבר פרט לשנאה לשם שנאה של יהודי באשר הוא יהודי. התשובה לאנטישמיות היא לא להתנצל, לא להסביר ולא להתגונן. התשובה היא לתקוף בכל הכוח כל גילוי שלה, ובעיקר – להמשיך להצליח. זה הדבר שהכי ישגע את האנטישמים.