וכבר עמדתי ליד מיטתם של כמה מיקירי, עת השיבו נשמתם למקום אליו הולכות הנשמות. שעה שנלחש, בעקת-מה, המושג "קריסת מערכות", יודע כל בר-בי-רב, שאין חזרה מהמדרון התלול עליו מונחים המחליקיים בדרכם מטה, מי בהתרסקות מהירה ומי באיטיות משוועת עד לאנחה האחרונה המבשרת את סיום פרק החיים ותחילתו של פרק הזיכרון במוחם וליבם של יקירי הנפטר.
המערכות הקורסות, אינן אלא איברים המרכיבים את פעילות החיים של הגוף האורגני. נהגתי בעבר לתת להם שם: "מַרְכֹּל" - מוח, ריאות, כליות ולב. במידה ושלוש המערכות האחרונות קורסות (ריאות, כליות, לב), ניתן למצוא פתרון מאושש לכל אחת מהן, מי בקוצב / השתלה, מי בדיאליזה / השתלה ומי בחמצן / השתלה. את המוח לא ניתן להחליף, לתקן, לחדש, לנקות, לתחלף, להמיר. מוח הוא מוח ואין בלתו.
שעה שאנו עומדים מול אורגנים כלכליים עסקיים, ניתן לבחון את קריסת המערכות בכלים שהותירו לנו חוקרי גוף האדם. כשאנו עומדים מעל מיטתה של אי.די.בי. אחזקות ובתה הפעוטה, אי.די.בי. פיתוח, אנו עומדים בפני קריסת מערכות של שני אורגנים שסובלים תקופה ארוכה מחוליים אובייקטיביים וסובייקטיביים. אל עומק הקריסה ננסה להגיע באמצעות הכלים הכירורגיים העומדים בפני חוקרי מדעי הטבע והאדם.
מסתבר, שכבר תקופה ארוכה סובלות שתי החברות מקשיי נשימה. הקושי הכרוני לווה בהשתלטות על מאגרי החמצן בבתי-החולים הציבוריים. באחד מבתי-החולים נתן המוח פקודה לבן-דודו לאגוף את הבונקר מימין ולהבטיח בלונים ריקים תמורת בלונים מלאים. לשומרים שהופקדו על בלוני החמצן במקומות אחרים בארץ, חולק בסתר חולץ פקקים המאפשר ליחידי סגולה להתחבר לצינורות ולשאוב על חשבון המאגר הכללי כמויות של חמצן מעבר לצרכיהם. שתי החברות הגיעו לידי פת-חמצן ונאלצו להתחבר למכונת הנשמה דרום אמריקנית שהתבררה כבלון-פורח, שאין מאחוריו, אלא הבטחות סרק ושריק-שרק. נכון להיום, פועלות שאר המערכות תחת אילוצי הסיטורציה הגבולית.
פעילות הויסות נפגמה לחלוטין. בימי העדנה של שני האורגנים הללו, ניתן היה לצפות במוח המחלק הוראות ופקודות בקצבים שאינם מביישים שורה ארוכה של ברוקרים בבורסה התל אביבית. יש המגידין שיום אחד, כלא עצמו המוח והעביר כ-100 פקודות של קנייה ומכירה, תוך שהוא מווסת את רמת החמצן בגופם של שני האורגנים ויש האומרים, כי הציל אורגנים נוספים שהיו במחלקה בה אושפזו שתי החברות עליהן שלט ביד רמה. יכולות הויסות של הכליות הפיננסיות הגיעו עד למינויים של טרנסמיטרים אשר עברו טרנזקציה ממחוז אחד של הגוף למחוז שני, למרות כל הרעש וההמולה, למרות ההתנגדות של לבלרי-לבלב, ושומרי-התריס וכל הרגולאז' שרק לחש רחש ולא בחש דיו לסכור את ויסות יותרת-היתר, עד שקם הגוף על גופו וביקש להיפטר ממעמסה, החל לקצץ ולחדד את ציפורניו ואף חשב על תספורת הגונה שתאפשר לקצץ במחלפות השיער כדי למנוע את התאבנות הצוואר.
אם נבחן את לב הפעילות של שני האורגנים, נגיע למסקנה שלפחות לאורגן אחד אין זכות קיום ללא השתלת לב חדש. פעילות שאינה מסתמכת על הלמות מקבות, נקישות הסדן, תקתוק, ניפוח, הלחמה, ריתוך, הדבקה, הפשטה, הסרה, קיצוץ, ועוד אלפי פעלים המעידים כי כאן נעשית עבודה וניתן לחוש את "הדופק", גם אם זאת שורת טלפניות ב-call center או שורת מהנדסים ב-fab, או אם שורה דוממת של לוכדי רעיונות, לכל אלה ניתן להצמיד מד דופק. ובכל זאת, שתי החברות הללו עלקו על אורגנים יצרניים בעלי דופק ובאמצעות אלקטרודות וקוצבים הצליחו להפיק חיים גם אם לבם פסק מלפעום.
וכבר יכולנו לראות את כישלונן של שלוש מערכות ואת המכשירים באמצעותם ניתן היה לאושש את הפעילות של האורגנים הללו. למרות העדר החמצן, למרות פגיעה ביכולות הויסות ולמרות הפגיעה הקריטית במתח החשמלי המאפשר ללב לפעום, למרות כל אלה, מצאו שתי החברות מכונות חמצן, דיאליזה וקוצבי לב שהותירו אותן בציפה מתמדת מעל פני המים.
אך שעה שנלחש, בעקת-מה, המושג "קריסת מערכות", המוח ממאן לקלוט זאת ונאחז בסנסיני אילוזיות ומגחיך עצמו ברבים, נעלם לפרקי זמן ארוכים, מקיף עצמו במצגי שווא, באנשי שווא, חיוכו ניטל ממנו, עוד מעט וריר יחרוץ נתיב מזוית פיו, הינה עוד מעט ויהיה למשיסה, ואולי יבואו גם העורבים וינקרו את מוחו ולא יותירו בנו, אלא את דמותו הטראגית של מוח סתור-גורל, קוריוז היסטורי המשמש אות ואזהרה לכל מוחות השפל והגאות, מוחות הרהב וההדר, מוחות ה"אני ואפסי", "אני ובלתי עוד".
