שלום לך עו"ד
דורון ברזילי ועוד עשרות ומאות עסקנים שמפאת קוצר היריעה איני מונה שמות כולכם. שלום לכם כולכם שם, אלה המתענגים בשמש הקיצית של אילת ואלה שהשמש שוזפת אותם, בין ריצה להרצאה מרתקת אחת להרצאה מרתקת שנייה.
שלום לכם כולכם, שהדרמתם עד לאילת ונתפניתם מעבודה משפטית שוחקת וסיזיפי של יום יום, כדי לשלב ספרא וסייפא, זה בזה. שמח אני כי תוך כדי השתלמות מקצועית מרתקת מצליחים אתם, אף לטבול במימיה הצוננים של בריכה זו או אחרת, באחד ממלונות היוקרה של אילת. ברור, כי מדובר בהשתלמות מקצועית של ממש, שהרי הטבילה במימי הבריכה הצוננים, בטלה בשישים, לעומת הידע הרב שאמורים אתם לזכות לו, במהלך הכנס ה-13 של לשכת עורכי-הדין.
לאמיתם של דברים, לא הבנתי, מדוע ובשל מה, צריכה
לשכה אחת, שני כנסים שונים ונבדלים, זה מזה.
האחד - כנס של מחוזות לשכת עורכי-הדין, שנסתיים לא מכבר והתקיים גם הוא, באילת.
והשני - כנס של לשכת עורכי-הדין, המתקיים בימים אלה ממש. האם לא מדובר, באותה לשכה ממש? האם מחוזות הלשכה אינם חלק מלשכת עורכי-הדין? אם כן, מדוע יש צורך בקיומן של שתי השתלמויות, שונות זו מזו, מלבד הצורך המבורך של הגדלת התורה המשפטית והאדרתה? יחד עם זאת, ניתן להגדיל תורה משפטית זו ולהאדירה, גם בהשתלמויות חד-יומיות או בהשתלמויות קצרות כך שבמצב דברים זה, אין צורך להדרים, עד לאילת.
נכון אמנם, שבהשתלמויות שכאלה, לא בהכרח ניתן יהיה לשלוב ולשלב טבילה ושחיה בבריכה המקומית, אבל מה לא עושים לצורך הגדלת תורה משפטית והאדרתה? ברור לכולנו, כי משתלמי הכנסים השנתיים של הלשכה, לא הדרימו עד אילת, כדי לשחות בבריכות השחייה של מלונות היוקרה באילת. הם באו להשתלם נטו. זה ברור לכולנו - לחלוטין!
מקווה אני, ראש לשכה יקר ונכבד, שאינך לוקח את הדברים ברצינות הראויה, יתר על המידה וכמי שמכיר אותך כי שמקפיד על לבושך, מקווה אני שהפעם הגעת ליטול חלק בהשתלמות הנוכחית שאתה נטול מקטורן ונכנעת למזג האוויר הקיצי הסורר השורר באילת, בימים אלה.
מקווה אני גם, כי אתה, כמו-גם חבריך עסקני הלשכה - שבג"ץ קבע בפסק-דין, מלפני כעשור, שדחה את עתירתי בדבר החברות הכפויה בלשכת עורכי-הדין - ערים לכך ש-91% מחברי הלשכה סבורים שדמי החבר המוטלים, מכוח חוק, כמו-גם החברות הכפויה בלשכה, אינם ראויים ואין הם מקבלים את התמורה הראויה עבורם.
מקווה אני, כי אתה, כמו-גם יתר חבריך העסקנים, העוסקים בקודש בהשתלמות הנוכחית באילת, ערים לכך ש-82% מחברי הלשכה - בהתאם לסקר שהוזמן על-ידי לשכת עורכי-הדין - אינם חפצים בפעילויות החברתיות שמארגנת לשכת עורכי-הדין, בכספי המיסים שלהם. נראה, כי הדברים נכונים, באותה מידה ובהדגשה יתרה, גם על הכנס האחרון, המתקיים עתה באית. כמה אחוזים מקרב ציבור עורכי הדין הרשומים כחברים בלשכה משתתפים, בכלל, בכנסים שכאלה? בתוכנית האירועים, שפורסמהה לקראת כנס 13 זה של הלשכה, כותב אתה, כי הוא הכנס השנתי הפך למסורת מבורכת של כלל חברי הלשכה. כלל חברי הלשכה? האם העובדה ש-82% מחבריה הכפויים של לשכה סבורים שהלשכה כופה עליהם תשלום דמי חבר גבוהים, שאינם לטעמם ולרוחם והם אינם משתתפים בפעילות החברתיות שמארגנת הלשכה, לכאורה, עבורם, מהווים את כלל חברי הלשכה?
מקווה אני גם, כי אתה, כמו-גם חבריך העסקנים, שיזמו את הסקר האחרון שפרסמה לשכת עורכי-הדין, ערים לכך, כי 37% ממי העוסקים במלאכת עריכת-הדין, מעשה של יום יום ושעה שעה, בוחלים בעיסוקם זה ומעוניינים להמיר את עיסוקם, כמי שעוסקים בעריכת הדין, בעיסוק אחר.
האם לא נדלקו האורות האדומים אצלך ואצל חבריך העסקנים, בגלל נתונים חמורים אלה, המצביעים על כך, כי כמעט 40% מחברי הלשכה, אינם קמים בבוקר לעבודתם ולעיסוקם כעורכי-דין, כששיר חדש נוגן בליבם, מידי בוקר בבוקרו. אנשים אלה עושים מלאכתם, מלאכת אנשים מלומדה, בחוסר חשק ובאי רצון. הדברים נשמעים רע - רע עד למאד מאד, שעה שנותני שירותים מובהקים כמו עורכי-דין, נותנים את השירותים למי שנזקקים לשירותם, כמי שכפאם שד לעשות כן.
ראש לשכה יקר ועסקנים נכבדים, האם סוף סוף גמרתם את מלחמות היהודים שלכם, ביניכם לבין עצמכם והצלחתם לעסוק בעניינים האמיתיים המטרידים עורכי-דין מן השורה? האם יש לכם פתרונות לשאלות בוערות דוגמת הצפת המקצוע, ירידת קרנו של המקצוע, התנהגות בוטה של חברי לשכה, זה כלפי זה ועוד רעות רבות וחולות, הפוקדות את מקצוע עריכת-הדין בשנים האחרונות? נכון שעניינים אלה מרתקים פחות מעניינים דוגמת "השפעת המשפט הפלילי על המפה הפוליטית בישראל" או "האביב הערבי - לקחים והערכת מצב" או אפילו הקשר שבין משפט לממשל, שהינם נושאים המושכים את הלב יותר מאשר מתן פתרון למצוקתם של ציבור המתדיינים ועורכי-הדיןץ. כל זאת מתי עסקתם, באופן ענייני בשאלות הרות-גורל שעניינן עיסוקם המקצועי של חברי הלשכה, יום יום בבתי-המשפט, אם בהקצאת אולמות גדולים יותר לשופטים ולרשמים, אם בהגדלת כוח האדם הפקידותי והשיפוטי ואם בעניינים שוליים, לכאורה, כמו יחסי עורכי-דין ושופטים, שנשחקו, עד דק מן הדק, בשנים האחרונות?
האם גם בלי הטרחתו של נשיא בית משפט העליון, ד"ר
אשר גרוניס, לכנס ה-13 באילת, מקום בו אמר הוא במושב הפתיחה שלכם, כי: "חילוקי הדעות בלשכה פוגעים באמון הציבור בעורכי-הדין ופוגעים ביכולת עורכי-הדין לשרת את הציבור", אין אתם קולטים ומרגישים, שאט אט ובצורה בוטחת, ממאיסים אתם את עצמכם, כנבחרים, על מי שלא בחרו בכם, כלל וכלל. האם יודעים אתם שפחות מ-1/3 מחברי לשכת עורכי-הדין, משתתפים בבחירות המתקיימות 4 שנים לתפקידים השונים בלשכת עורכי-הדין? כך שאין לכם מנדט מוסרי לכהן בתפקידכם הציבורי שעה שפחות מ-50% מחברי הלשכה בחרו בכם.
האם זקוקים אתם לנשיא בית משפט העליון שיאמר לכם בפנים,
מיד עם פתיחת הכנס השנתי שלכם, כי הוא: "קורא לחברי הלשכה ליישב את המחלוקות ביניהם", כאשר הדברים נאמרים בכנס חגיגי, שבו מפרכסים אתם, איש את פניו של חברו אל מול מראה של אנשי ציבור שבאו לכבד אתכם בכנס זה.
אולי, בהזדמנות חגיגית זו ובימים קשים אלה של מיתון גואה, תשמשו דוגמה לציבור הרחב, בכך שתודיעו על ביטול הכנסים השנתיים שמארגנת הלשכה, כך בשנה הבאה לא יתקיים עוד הכנס השנתי באילת. דומה עלי, שעורכי-הדין החייבים להיות חברים, מכוח חוק בלשכת עורכי-הדין, לא יזילו דמעה אם ישמעו הם על ביטול שני הכנסים המיותרים, בכל ה
כבוד הראוי, של מחוזות לשכת עורכי-הדין ושל לשכת עורכי-הדין, גם יחד, באילת. בכל מקרה הרי 82% מחברי לשכת עורכי הדין אמרו בסקר שהזמנתם, לקראת הכנס, כי הם אינם משתתפים בפעילויות החברתיות שמארגנת הלשכה. אם כן, לה אתם - בין בכובעכם כלשכה, כגוף מרכזי האחראי לפעילותה השוטפת ובין בכובעכם כנציגי מחוזות הלשכה - מתעקשים להמשיך ולקיים שני כנסים מיותרים אלה, מידי שנה בשנה?
האם אין זה עדיף לחסוך כספים המשולמים לחברות המארגנות כנסים שנתיים אלה ולשאר גורמים שהלשכה ומחוזותיה משלמים לה כספים, כדי לארגן ולהפעיל כנסים אלה, מידי שנה בשנה? האם לא עדיף לחסוך כספים אלה ובכך להוזיל , ככל הנראה, בצורה משמעותית את דמי החבר שחייב כל אחד ואחד מחברי לשכת עורכי-הדין, לשלם, בגין חברותו הכפויה בלשכת עורכי-הדין? איש - איש מקרב ציבור עורכי-הדין, למעט מי שענייני כבוד עסקנות ואגו, קשורים בו, בחוט הטבור אל כנסים אלה, לא ידיר שינה מעיניו, לשמע הידיעה, כי בוטלו שני כנסים שנתיים אלה, אחת ולתמיד, כי דמי החבר הוזלו בעקבות ביטול כנסים שנתיים מיותרים אלה וכי נותרו כספים פנויים לצרכים דחופים יותר בתקציביהם של לשכת עורכי-הדין ומחוזותיה. אולי תבדקו אפשרות זאת לקראת השנה הבאה, בדרך של השתחררות - כבר עתה- מקשרים חוזיים עם נותני שירותים עתידיים לקראת קיום שני הכנסים השנתיים הצפויים להיערך באילת, בשנה הבאה?