השטות הכי גדולה העומדת לצאת מוועדת פרי היא הקביעה לפיה 1,800 תלמידי ישיבות יוגדרו כ"עילויים" ויקבלו פטור מגיוס. השטות הזו מראה עד כמה הוועדה מנותקת מהמציאות ואינה מבינה את עולם הישיבות בפרט ואת העולם החרדי בכלל.
השאלה פשוטה מאין כמותה: כיצד יוגדר עילוי ומי יגדיר אותו? ועדת פרי כנראה לא יודעת, שבישיבות גבוהות אין מבחנים ובוודאי שאין ציונים. אין סטודנטים מצטיינים ואין מצטייני דקאן. הרבנים כמובן רואים ויודעים מי הם התלמידים הטובים ביותר, אבל אין להם שום דרך לקבוע זאת בצורה אמפירית.
כבר חז"ל התחבטו בשאלה: "סיני ועוקר הרים - מי עדיף?". לאמור: האם עדיף מי שבקיא במקורות או שמא דווקא מי שיורד לעומקם? אומנם נקבע שה"סיני" עדיף, משום שהוא מחזיק את חומר הגלם לו נזקקים כל הלומדים, אך עצם השאלה מראה עד כמה קשה לקבוע דירוג ברור בין לומדי תורה. יתרה מזו: ההיקף העצום של העולם התורני גורם בהכרח לכך שיש מי שמצטיין יותר בגמרא ומי שמצטיין יותר בהלכה, מי שכוחו גדול יותר בדרשות ומי שכוחו גדול יותר בפסיקה, מי שבולט במחשבת היהדות ומי שבולט בבעיות השעה.
כל זה יוביל ללא ספק למצב, בו הגדרת ה"עילוי" - שהיא ממילא חמקמקה וכמעט בלתי אפשרית - תושפע במידה רבה, ואולי מכרעת, מהטעם האישי. ומה שגרוע בהרבה: היא תושפע במידה רבה, ואולי מכרעת, מהאינטרס האישי. שלא יהיה ספק: אם ההסדר הזה יתקבל ויופעל (וזה "אם" גדול מאוד, אבל נניח כך לצורך הדיון), יופעלו על ראשי הישיבות לחצים אדירים כדי לתת לבן-של ולחתן-של ולנכד-של את המעמד הנכסף.
אלו לא יהיו רק הבנים, החתנים והנכדים של ראשי הישיבות עצמם ורק של בכירי הרבנים במגזר החרדי. אלו יהיו גם הקרובים והמקורבים לעסקנים, לחברי הכנסת, לראשי העיריות. במקום לשחרר את הציבור החרדי מלפיתתם ההרסנית של אלו, ועדת פרי תעניק להם עוד יותר כוח מאשר כיום. ואלו יהיו גם הקרובים והמקורבים של התורמים, שכוחם ממילא יגבר בשל הקיצוץ הצפוי בתמיכתה של המדינה בישיבות.
אם מישהו בוועדת פרי חושב שהמהלך יוביל להקמת "ועדה לבחינת עילויים" - טעות בידו. זה יוביל לפרוטקציוניזם ונפוטיזם מהסוג הגרוע ביותר. זה יפתח פתח לשחיתות מהסוג הבוטה ביותר. האם יש בוועדה מי שרוצים בסתר ליבם שזה בדיוק מה שיקרה?
