שתי היריות שירו אברהם תוהמי וחברו לפשע הן העדות לדרך בה פילסה התנועה הציונית החילונית והאירופאית את דרכה להפוך לימים ל"כוח המרכזי" בעם היהודי. פרשת הירי על האוניה "אלטלנה" היא עוד דוגמה לטרור ציוני- מפ"איניקי שהשתלט על הישוב.
רצח חיים ארלוזורוב הוא דוגמה לכך שהכרעות פוליטיות בתנועה הציונית לא תמיד הסתיימו בהכרעת הרוב אלא בכדור בראש. אילוצם - באלימות ובטרור של רצח ממש, של בעלי חנויות לשבות נגד הבריטים לפני קום המדינה היא הדוגמה ל"חוקי החרום" של אלה שלעתיד יקימו את ה"דמוקרטיה היחידה במזה"ת". ואם נוסיף לכל זאת את גניבת הילדים שלא החלה רק בשנות ה-50, את הנחת הפצצות בבתי כנסת בגולה כפרובוקציה ל"עלייה", את רצח רבי יעקב ג'רפי במחנה עין שמר - על שמחה על חילול שבת, ועוד מעללים אחרים תוצרת "כחול-לבן" נקבל שבאמת המדינה לא ניתנה על "מגש של כסף" אלא "דמים בדמים נגעו".
אבל הרצח של פר' יעקב ישראל דה האן היה הקשה מכולם ולא רק משום שהיה הרצח הפוליטי הראשון בארץ הקודש, אלא במיוחד משום שהוא רצח את השלום . והשלום שנרצח לא היה רק השלום עם הערבים אלא כל דרך החתחתים שבאה אח"כ - לרצוח כדי לנצח פוליטית. אז מה לנו להלין על השנים המקבילות באירופה שהעלו את הפאשיזם האירופאי?
דה האן היה מדינאי שקול שמצעירותו ידע כל העולם כי "דרך כוכב ביעקב". הדרך המדינית שטווה - הקשר והתיאום בין מנהיגי הדתות, הייתה יכולה להביא ל"מזרח תיכון אחר", בימים שאירופה ואסיה בערו באש הקנאות החילונית של נאציזם, פשיזם וקומוניזם. דה האן מצא דרך לאחד יהודים חרדים לצד ציונים מתונים מ"ברית שלום" וביחד עם הקומוניסטים היהודים של ה-פ.ק.פ. ולגרום ללחיצת ידיים עם הערבים. אבל רציחתו לא רק שעצרה את הסיכוי לאותו "מזרח תיכון אחר" אלא סימנה את הכתובת האדומה על הקיר הציוני: מתחילים בחיסולים פוליטיים. "ככל בגויים מחנה ישראל" וכשישראל יורדין, הם יורדים מתחת לאומות העולם". וכך הכדור שרצח את דה האן רצח אח"כ גם את חיים ארלוזורוב והמליך את המושג "ברית הבריונים" כמושג חיובי ואת אבא אחימאיר האלים והבוטא כדוגמה לחיקוי.
הכדור שנורה לעבר דה האן המשיך להתגלגל מעבר לחיים ארלוזורוב. אם אפשר לרצוח יהודי על ויכוח פוליטי במקום לדון עימו בכובד ראש על פתרון שפוי אז מדוע אי-אפשר לנהל "סזון" נגד הרויזיוניסטים ולירות על אלטלנה? אם יריית הפתיחה הייתה ברצח דה האן אז מדוע אי-אפשר לחסל חשודים ב"בגידה" ולקברם בחולות פ"ת? אם את ההוראה לירות בדה האן נתן נשיא לעתיד אז מה הפלא שאת ההוראה לחסל חבר מחתרת או לירות על אלטלנה נתנו וביצעו שלושה ראשי ממשלות לעתיד? הרצח של דה האן קבע את ה"תרבות הפוליטית" הציונית שהתנהלה עד הקמת המדינה - דם במקום ויכוח, רצח במקום קבלת החלטות ואלימות במקום "תרבות פוליטית".
רצח דה האן - נקודת ההתחלה של זרם טרוריסטי והנה באים ימים חדשים וקברניטי המדינה חפצים שגם הצעירים החרדים ילמדו את תוכנית הליב"ה, ובמיוחד את ה"נתח" העוסק בהיסטוריה של המדינה וב"מדע" ה"אזרחות". אבל רבותי היכן הדוגמה האישית? רבותי, היכן הלימוד ההיסטורי על רצח דה האן? כותב שורות אלה - סטודנט מצטיין בסיום תואר ראשון, התוודע לידיעה הזו ממש בשנתו האקדמית האחרונה ולא מ"מגדל השן" אלא מבעלי תשובה בראשית שנות ה-80 , בישוב ורד יריחו שבבקעה. וכמה שנים לקח להכניס את סיפור הרצח של "אלטלנה" לספרי הלימוד? ועד היום מסתירים את הרצח הנפשע שבוצע בכפר קאסם - תחת "משטר ריבוני" וללא שום סיבה של "סיכון ביטחוני". אבל את הליב"ה מחייבים ללמוד בלי התוכן העיקרי . למה? ככה!
הרצח של דה האן היה נקודת ההתחלה של זרם טרוריסטי עכור שמאיים עלינו גם היום. את הזרם הזה אפשר להפסיק בדרך שבה הוא התחיל. לומר כי "חאטנו ופשענו" וללמד את סוגיית דה האן כנקודת לקח לחברה אחרת, לקח לחברה ללא אלימות פוליטית, להכות על החזה ולא לשקר שהכל התחיל ברצח רבין ושהפושע והרוצח השפל היחיד בעולם היה מאז ומתמיד
יגאל עמיר. הרצח של דה האן שלא דיברו עליו ולא היכו עליו בחטא, הזמין לימים ניסיונות לרצוח את
אורי אבנרי ומאיר וילנר, הרצח של דה האן פתח פתח לרצוח את אמיל גרינצוויג ולבסוף הוא פגע כבומרנג באלה שנתנו לרצח דה האן לגיטימציה והסברים לרצח אנשי "אלטלנה" וכמובן שהתהפך לעברם ברצח
יצחק רבין.
האנשים שדורשים מילדינו ללמוד את תוכנית הליב"ה צריכים לדעת כי אין ולא יהיה רצח פוליטי כשר ורצח פוליטי טרף. רצח פוליטי הוא רצח ותו לא. וכשהאנשים הללו יכו על חטאי הטרור של העבר ויכניסו אותם לספרי ההיסטוריה הרי שרק אז יהיה מה לדבר על "אזרחות שווה" ו"ללימודי הליב"ה" . את דה האן לא רצח החמאס או החיזבאללה . את דה האן רצחו ברי פלוגתא יהודים שלימים יקראו על שמם רחובות , בניינים ומוסדות. את זה לא תימצאו ב"כתבי הליב"ה" או בספרי ההיסטוריה ה"אובייקטיביים" , וחבל...
