שנאת הטייקון

תארו לעצמכם שחברה מסחרית הייתה מציעה לצרכן הגדול ביותר של חשמל, מדינת ישראל, חשמל בחצי מחיר. לא 60 אג' לקילוואט שעה, אלא 30. תארו לעצמכם שחברה מסחרית הייתה מציעה לסלול כביש במחצית מן המחיר המקובל בשוק, וזאת באותה מהירות, באיכות גבוהה יותר, כשכל העבודות יבוצעו ללא רעש סביבתי. תארו לעצמכם שיצרן של קרונות רכבת היה מציע לרכבת ישראל את כל הקרונות שתרצה לרכוש בחצי המחיר לעומת כל יצרן אחר, לא שום פשרה של ממש על איכות המוצר נוחות הנסיעה, ואורך חיי הקרון. לו היו כאלה, הייתם אומרים שזה בלתי אחראי, בלתי סביר ובזבזני שלא לרכוש את ההצעות הללו, או לפחות לעשות ניסיון משמעותי לבדוק שהמציעים עומדים בהתחייבויותיהם. וזה בדיוק מה שקרה. חברה מסחרית שלא ביקשה דבר ממדינת ישראל הקימה תשתית לרכב חשמלי והציעה מחיר שימוש בו: 46 אג' לק"מ. המיזם השקיע בישראל - במשכורות, בפיתוח, ברכש ממפעלים ישראלים - סכום של למעלה מ-3 מיליארד שקל. רשת החלפת המצברים של "בטר פלייס" איפשרה לנהג המכונית החשמלית להמשיך ולנסוע בכל מקום בארץ במחיר אחיד וידוע מראש. אלף אזרחים פרטיים קנו את הרכב במחיר מלא, עם השירות. בתמורה, זכו לרכב שקט, זריז, שאינו מזהם וחסכוני לעומת כל חלופה. חסכוני? חצי מחיר לעומת רכב מקביל המונָע בדלק נוזלי. מדינת ישראל, השורפת מיליוני טונות של דלק יקר מסריח ומזהם, עמדה מנגד והמתינה. כדי שהמיזם יקרוס. ערוץ 10, לעומת זאת, למרות שהוא חייב למדינה עשרות מיליוני ש"ח, לא קרס. המדינה מחקה למעשה את החוב, מפחד ההשתלחות של הערוץ ודברי הבלע שיצאו מפי דובריו. ובכן מיזם המכונית החשמלית - זה שיכול לחסוך למדינה את מחצית ההוצאות של תחבורה ממוכנת, לשרים לסגנים לחברי הכנסת, לצה"ל, לפקחים, למנכ"לים, לסגניהם, לסגני סגניהם, ולחברות הממשלתיות מתע"ש ועד רפא"ל, ממקורות ועד לנמלים ועד חברת החשמל, וכל מי שהמדינה מחזיקה את רכבו בתפקיד - קרס. המוצר שלו, קילומטרים תמורת מחצית המחיר ואפס זיהום, לא נקנה. להשקעה העצומה לא נמצא תומך, אפילו לא בחצי מחיר. והשאלה היא למה.

המרוויחים והמפסידים

כאחד מאלה שקנו את החזון של שי אגסי ועידן עופר, עקבתי בעניין אחרי הפרסומים והתקשורת, במיוחד אחרי המגיבים לכתבות בנושא "בטר פלייס". יש מוטיב אחד שעולה אצל מרביתם. שנאת הטייקון. המיזם, שאינו של המדינה, שאינו נשען על כספי ציבור, ומציע אפשרות לחסוך בכספי ציבור ,הוא של הטייקון השנוא מכולם - עידן עופר. כדי שעידן עופר לא יראה תשואה מוכנים הכול לקבור את המיזם, בסגנון תמות נפשי עם פלישתים. כדי שעידן עופר יפסיד את מכנסיו, מוכנים הישראלים לשלם עבור רכב קלוקל, לשלם עוד עבור חלפים במחיר מופקע, לשלם עוד ועוד עבור דלק שהוא מוצר התומך בטרור העולמי, לזהם את האוויר שהם נושמים עד כדי מוות של אלפי ישראלים בשנה, ולתמוך בנוכחות הזוועות הנעות - מיכליות הדלק של 30 אלף ליטר, שכל אחת מהן מאיימת על הסביבה בפיצוץ שלעומתו מחווירים כל הטילים של אסד או אירן. הכל כדי שהטייקון השנוא יפסיד, ואילו אפילו יברח מן הארץ, כדי שאפשר יהיה לרנן אחריו. מי מרוויח מן המצב הנוכחי שבו "בטר פלייס" קרסה? מרוויחים יבואני הרכב המנועי, שיכולים עכשיו להעלות את מחיריהם נוכח העובדה שהרכב החשמלי המתחרה ייעלם מן השוק. מרוויחים גנבי הרכב, שכן הרכב המנועי כה קל לגניבה, וחלקיו כה גניבים ויקרים שממש מזמין לשדוד את הפראיירים. מרוויחים סוחרי החלקים, אם המיובאים ואם הגנובים. מרוויחים נהגי מיכליות הבנזין, במיוחד אלה הנוהגים להתנגש במכוניות שבאות ממול או חוצות את הצומת בירוק. מרוויחים יבואני השמנים למיניהם, שנוכחות הרכב החשמלי עלולה לייתרם, כי הרי שמן הוא לשימוש חד-פעמי, עשרת אלפים עד 15 אלף ק"מ, ואז גובים תשלום נוסף על-מנת למחזר אותו, או אולי לשפוך אותו ולזהם את האדמה באלפים רבים של ליטרים של שמן משומש. ירוויחו הפקחים של תחנות הדלק, שנמצאים שם כדי להבטיח שהבנזין לא יעורבב עם סולר, אן שבנזין שנמכר לרשות הפלשתינית לא יתגלגל חזרה לשוק הישראלי. ירוויחו יצרני הנפט - אירן, קטר, סעודיה - שכולם כמובן אוהבי ישראל מבטן ומלידה. ירוויחו הלוביסטים של מדינות הנפט המשפיעים על המדיניות של צרכניות הנפט - סין יפן, הודו, ארצות-הברית, וכולנו יודעים את אהבתם הגדולה למדינת היהודים. והכל מוצדק כדי להשמיד את הטייקון. מי הפסיד מקריסתה של "בטר פלייס"? כאלף עובדים מפוטרים; כ-500 מאות מהנדסים שהוכשרו כדי לאפשר את תפוצת הרכב החשמלי, השקט, הזריז, הנקי, שאינו תומך טרור בכל העולם; אלף לקוחות שהאמינו כי מדינת ישראל היא אכן מדינת ההזנק של העולם; מפתחי טכנולוגיית מצברים; מפתחי ניהול חכם של רשת החשמל; אלפי מתקינים של נקודות טעינה, ועוד ועוד במעגלים הולכים וגדלים. מי עוד הפסיד מקריסת "בטר פלייס"? כל מי שנושם את האוויר במדינה, במיוחד בערים הגדולות. איכות האוויר מבחינת ריכוז החלקיקים של פחמן שרוף וחלקיקי מתכת קשור ישירות למספר מנועי הדלק הנוזלי הפועלים בתחומי העיר. עדות לכך היא איכות האוויר ביום כיפור, שבו ריכוז החלקיקים צונח לעשירית מרמתו בימי חול. מי שאסתמטי, מי שחולה לב, כל הריון בערים הגדולות סובל מנשימת אוויר הרווי בחלקיקים גורמי דלקת, אם בריאות אם בעורקי הלב ואם במוח העוברי. מותה של "בטר פלייס" הוא אזהרה לכל משקיע באנרגיה חסרת זיהום כי הישראלים אוהבים לנשום זבל, וכדאי שירחיק את הונו ואונו מן המדינה הזו. נעזוב את המדינה. איפה כל האזרחים שרוממות איכות הסביבה בגרונם? מסתבר שכאשר הוצע להם לממש את איכות הסביבה הלכה למעשה, כסף על השולחן, כמעט כולם נרתעו והחלו לבדוק מי עלול להרוויח. אההה, זה הטייקון? זו ההזדמנות להראות לו מה אנו חושבים עליו. את הדלק שהוא מספק מבז"ן נקנה, כי אין לנו ברירה. את הכימיקלים שהוא מספק מכי"ל נקנה, כי אין לנו ברירה. אבל אם הוא מספק איכות סביבה, תשכח מזה שנעשיר אותך. הנה לך טייקון אכזר! האם ייתכן שהטייקון גמר עם מדינת ישראל? האם ייתכן שגם את שאר אחזקותיו כאן ימכור, ומהר, לפני שמדינת ישראל תחסל את ההשקעות כפי שחיסלה את "בטר פלייס"? ייתכן. שמחה גדולה לשונאי הטייקונים, אסון לעובדים הישראלים שימצאו שמקום העבודה שלהם נעלם אל מעבר לים. עידן עופר עובר ללונדון. לונדון הכריזה כי בתוך שבע שנים לא תרשה עוד לרכב מזהם להיכנס לעיר, ועד סוף שנה זו יותקנו 1,300 עמדות טעינה ראשונות לרכב חשמלי במרכז העיר. בסאנדרלנד הוקם מפעל לייצור רכב חשמלי של "ניסאן", כולל המצברים החדישים ביותר. עידן עופר מקים מיזם משותף של רכב חדיש, חשמלי, עד שנת 2017 בסין. לא בישראל. עוד שמחה גדולה לשונאי הטייקון. יאללה לך, לך מפה, יא חובב סושי, כלשונו של אחד המגיבים הצוהלים במרשתת, אנחנו לא צריכים את איכות הסביבה שלך, רק את הבנזין שאתה מזקק. חברת "טסלה", יצרנית המכוניות החשמליות מעמק הסיליקון של קליפורניה, הודיעה כי בכוונתה לפרוש תחנות החלפת מצבר, מוצר הדגל של "בטר פלייס", על עורקי התחבורה של ארה"ב, כחלק מתוכניתה לאפשר נסיעה חופשית מחוף אל חוף של מכוניות מתוצרתה. הפלא ופלא. מה שלא טוב למדינת ישראל, טוב לקליפורניה, טוב לחברה המייצרת את מכונית השנה בארה"ב לשנת 2012. אבל אל תצפו ש"טסלה" תקנה את המוצר של "בטר פלייס". היא "תפתח" בדיוק אותו מוצר, על יסוד הידע המצוי בראשם של 500 מהנדסי "בטר פלייס", אבל לא כאן בישראל. כי ישראל, כידוע, משופעת גם במהנדסי על וגם בנפט, ולכן יכולה לשלם שקל לק"מ במקום 46 אגורות. אחרי הכל זה הכסף שלכם, ופראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים.