שעבוד העברית

הציונות המדינית השיגה את מטרתה: מדינה. בדרך למדינה, היא השיגה עוד ארבעה הישגים גדולים: קיבוץ גלויות, צבא עברי, התישבות חקלאית קולקטיבית ושוויונית ותחיית הלשון העברית. מבחינה תרבותית, הֵישגה הגדול ביותר של הציונות, המעורר התפעלות אצל עמים רבים, הוא תחיית הלשון העברית בדיבור - מפעל שהנהיג אליעזר בן-יהודה. אין ספק שבן-יהודה היה זוכה בפרס נובל לולא מת בטרם עת שמונה שנים בלבד לאחר מות הרצל, מנהיגו הנערץ. המניע הראשוני והמרכזי של בן-יהודה היה לאומי. הוא הבין שכדי להיות עצמאי באמת, יצטרך העם היהודי לדבר בלשון משלו - העברית. בעיני בן-יהודה הדיבור היומיומי בעברית, אותה לשון שבה דיברנו כאן בארץ לפני שיצאנו לגלות, הוא מרכיב חיוני בתפיסת הריבונות שלנו. בלי העברית יהיה המבנה הנפשי של היהודי פגום גם אם יגור בארץ, והוא לא יוכל לממש את עצמאותו במלואה. כיום, בראייה היסטורית, אנו רואים כי בן-יהודה צדק, וכי יש התאמה בין שיאה של הציונות לבין שיאה של העבריות ושל השימוש בלשון העברית. את שני השיאים הללו גם יחד אפשר למקם סביב החגיגות הגדולות של שנת העשור למדינה, בתקופה שבה בני נוער רקדו ברחובות במעגלים כשהם שרים שירי רועים ופסוקי תנ"ך עם מנגינות שהלחינו נחום נרדי, סאשה ארגוב, דוד זהבי ומתתיהו שלם, שחידון התנ"ך הגדול שבו זכה עמוס חכם היה המאורע התרבותי הסוחף ביותר שנראה כאן עד אז ושכל הציבור בא לראות את תערוכת כיבוש-השממה בבנייני האומה שהוקמו זמן לא רב קודם לכן בירושלים.

הלעז תוקף את העברית בכמה ראשים

כיום, 99 שנים לאחר מותו של הרצל, משתנים כל ארבעת הישגיה הגדולים של הציונות, ולא כולם לטובה. ההישג המצוי בסכנה הגדולה ביותר הוא תחיית הלשון. העברית עוברת תהליכי נסיגה, שחיקה, דלדול, רדידות וזילות שגורמים לה לרדת ממעמדה ולאבד את כבודה. אפשר לומר כי בעשור השני של המאה ה-21 העברית שבפי היהודים בארץ ישראל בתקופת לשון חדשה אינה העברית המתחייה של בן-יהודה וממשיכיו, אלא עברית ישראלית הגולשת בהדרגה לפיג'ן היברו, שפה היברידית, מרושלת ובלתי מחייבת, חסרת כבוד לעצמה, מסורסת ופגועה, גם כשהיא נשמעת מפיהם של פוליטיקאים ואנשי ציבור, ומעמדה בעיני הציבור הרחב והתלמידים בבתי הספר - ירוד. אחד הגורמים המרכזיים להתפתחות ו הוא מתקפת הלע"ז האוכלת בעברית בלי מעצור. הלע"ז תוקף את העברית בכמה ראשים: שיבוץ כפייתי של מונחים לועזיים בתוך העברית, העדפת מונחים לועזיים על פני מונחים עבריים, תרגומי שאילה (למשל: "זה מרגיש לי בסדר"), בחירת שמות לועזיים לחנויות ובתי עסק, ההתרחקות מן המקורות העבריים והחלשתה של האות העברית ההולכת ונדחקת מפני האות האנגלית. אעסוק כאן רק בתופעה של העדפת האות האנגלית על פני העברית. לאות העברית יש משמעות דתית ותרבותית עמוקה בתודעה היהודית. דורות רבים האמינו שהכתב העברי ירד בדרך נס מן השמיים, שבריאת העולם קשורה באותיות הא"ב, ושעשרים ושתיים האותיות שלנו הן קדושות. לקדושה זאת יש עדויות בכתבי כת מדבר יהודה. גם בימי הביניים המשיכו יהודים להאמין בכך ועובדה היא כי הם גנזו, ולא זרקו, טקסטים בעברית גם אם לא היו ספרי קודש (וראה הגניזה הקהירית). גם העושר של הגימטריה והנוטריקון בעברית מחזקים את רעיון המעמד המיוחד של האותיות וכן הקשר של האותיות לחגים היהודיים ולפרשנותם (למשל שבעת השמות של חג השבועות, ואין כאן מקום להאריך). מי שפותח כיום עיתון עברי - לא ה"ג'רוזלם פוסט" ולא הארץ באנגלית - נתקל במודעות שחלקן, רובן או כולן כתובות באנגלית. אני מחזיק בידי, למשל, את גליון "גלובס" מיום חמישי-שישי 16 במאי 2013 ורואה מודעות המפרסמות נדל"ן. חברת אפריקה ישראל, לדוגמה, מפרסמת תוכנית ושמה .SAVYON המודעה קוראת לנו: WAKE UP, כדי שנתעורר ונבין את יתרונות היוזמה הזאת. כאן צריך לשבח את חברת אזורים המפרסמת בעברית טהורה את תוכנית עיר ימים שלה בנתניה. כל המודעה, הפרושה על פני שני עמודים, מנוסחת בעברית טובה. אך זוהי דוגמה כמעט יחידה בעיתון. סיסמת המשנה של המודעה היא: מרגישים שחיים כאן אנשים. ואני מוסיף: ישראלים וציונים. בענף התכשיטים מפרסם PADANI את ULTIMATE DISCRETION של PIAGET, וחנות היוקרה IMPRESS מפרסמת את מוצרי TISSOT לרגל ה-160 ANNIVERSARY של החברה השווייצרית היוקרתית. בתחום הריהוט מפרסמת SWISSFLEX את מוצריה ומודיעה לנו שהם SWISS MADE, SWISS QUALITY, ORIGINAL SYSTEM. נעבור למכוניות: אלה נמכרות בעיתונות העברית כשלא רק שמן אלא גם הסיסמאות הנלוות להן נכתבות באותיות לועזיות. כך למשל: RENAULT - DRIVE THE CHANGE, THE ALL NEW FLUENCE או THE ALL NEW CADILLAC ATS, BUILT TO BEAT THE BEST,, וכיוצא באלה עוד רבות אחרות. רק דבר אחד נכתב במודעות הללו באותיות עברית, קטנות במיוחד: בכפוף לתקנון ובאישור הגוף המממן, לא כולל אגרת רישוי ומערכת איתור, התמונות להמחשה בלבד. ט.ל.ח.. כשהם מתייחסים לדברים הקטנים, הלא יוקרתיים והלא נעימים הללו, משתמשים המפרסמים בעברית, גם, ובעיקר, כדי לצאת ידי חובה משפטית. בעניינים כאלה הם אפילו נעשים פתאום לתלמידי חכמים ונדרשים לראשי תיבות (ט.ל.ח - טעות לעולם חוזרת). בענף הסיגריות קוראת לנו חברת CAMEL - BE PART OF THE CELEBRATION, 100YEARS OF INSPIRING CREATIVITY. ובאותיות עבריות שוב דברים לא נעימים: 27 ש"ח מחיר מומלץ לצרכן. אזהרה: מחקרים רפואיים קובעים כי הסיגריות גורמות להתמכרות. וכך הלאה עוד ועוד לאורך כל העיתון: חברת ההזנק MYHERITAGE ואפילו משרדי עורכי הדין הישראלים KRASIK & AVERBUCH או SHIBOLET המעוניין לגייס עורכי דין למשרדם. כמאמר המשורר האהוב, רועה הצאן בעל החליל מתתיהו שלם (שגם הלחין): SHIBOLET BASADE KOR'A BARUACH ME'OMES GAR'INIM KI RAV. UVEMERCHAV HARIM YOM KVAR YAFU'ACH HASHEMESH KETEM VEZAHAV.