כנס
DRP לאומי שנערך על-ידי קבוצת אנשים ומחשבים, התקיים ימים בודדים לאחר תרגיל החירום הלאומי שנערך בשבוע שעבר. החלק הפומבי שלו התמקד בתרגול האזרחים בירידה למקלטים ובמציאת מרחבים מוגנים במקרה של הפגזות טילים.
על-פי נתונים ראשונים של המשרד להגנת העורף, החלק הזה של התרגיל עבר יחסית בשלום. לא כולם רצו לממ"דים, אבל המודעות הייתה ניכרת.
אך אחרי שהעורף יצא בשלום מהמקלטים, עליו להמשיך ולקיים חיי שגרה. זה אומר שעליו להיות מסוגל להמשיך ולהפעיל את המערכות הקריטיות, שבלעדיהן אי-אפשר לספק שירותים ברמה העסקית, העירונית והלאומית. הנקודה הזו היוותה את אחד המסרים שליוו את כנס DRP לאומי לאורך כל הדרך. למרות שקיימת לכאורה הפרדה בין DRP אזרחי לצבאי, בסופו של דבר מדובר באותה מדינה ובאותם אנשים.
מסר נוסף שעבר בכנס הוא, שבניגוד למה שנהוג לחשוב באחרונה, ההיערכות להמשכיות עסקית (BCP) אינה רק פועל יוצא של איום הסייבר. אומנם מדובר באיום ממשי, שיכול בהחלט לשבש מערכות - אבל לא רק. במציאות הישראלית קיימים איומים רבים אחרים, כמו שריפות, קריסות מבנים, תקלות בתשתיות תחבורה, שיבושים באספקת מים וחשמל, תשתיות תקשורת שקורסות ועוד ועוד ועוד. חלק מאותם האיומים כבר התממשו, לצערנו, בשנים האחרונות וסביר להניח שנאלץ להתמודד עמם שוב בעתיד.
בין הדוברים השונים בכנס היו גם נציגים של מגזרים בולטים במשק, כמו למשל המגזר הפיננסי, אותו ייצג
חזי כאלו - מנכ"ל
בנק ישראל, המגזר המוניציפלי, שיוצג על-ידי
רן שלום - מנמ"ר עיריית פתח תקוה, מגזר הבריאות, באמצעות
דורון יצחקי משירותי בריאות כללית ועוד. כל אחד מהמגזרים הללו נערך בדרכו שלו לתרחישי אסון. כל אחד מהם יודע שלא מספיק לקיים מדיניות לאומית כללית להיערכות והמשכיות עסקית, אלא צריך לרדת לפרטים הקטנים בכל תחום ומגזר. הרי המשמעות של המשכיות עסקית היא התאוששות מפגיעה בתשתיות ובמערכות מתחת לרדאר. הכוונה היא לאותן נקודות רגישות שללא תכנון נכון והערכות רציפה, עלולות להיות הנקודות החשופות והרגישות ביותר.
אומנם אלי יפה, ממד"א ניסה לשבור את הפרדיגמה, וטען כי בתרחיש של רעידת אדמה, שום דבר לא ישרוד הכל ייהרס, וכוח האדם שעובד בתחומים אלו צריך להיות מופנה לחיפוש אחר ניצולים. יש משהו בדבריו של יפה, אבל הוא טועה. כי בשלב מסוים, עבודות השיקום יעסקו בשיחזור הנתונים והמידע שהיה בארגונים וכאן נכנסת לתמונה ה-BCP.
וכאן מגיע המסר המרכזי של הכנס: תרגול, תרגול ועוד פעם תרגול. זה נשמע כמו סיסמה צבאית, שאפילו מפקד ממר"ם - אל"מ
חנן א', ציין בדבריו: מה שלא עובד בשגרה, לא יעבוד בחירום. או במילים אחרות: מה שלא מתורגל לפחות פעמיים או שלוש בשנה, סביר שלא ייתן את המענה בשעת חירום.
התרגול, כידוע, הוא הנקודה החלשה של רוב הארגונים. בשנתיים האחרונות מרבים לדבר עליו, אבל ממעטים לעשות אותו. בכנס הבוקר הובאו דוגמאות לתרגולים של מערכות גיבוי ו-DRP שונות. נכון שזה עניין של תקציב, אבל ראייה של מכלול האיומים שעומדים מולנו - הן ברמה האזרחית והן ברמה הלאומית - מלמדת שאם באמת אנו רוצים להיות ערוכים כהלכה לכל תרחיש, ביטחוני או אזרחי, חייבים להקצות לנושא את המשאבים הנכונים.
בכנס הוצגו, כמובן, גם כל הפתרונות שמציעות החברות הטכנולוגיות שפועלות בשוק הזה. שוב ושוב הוכח, כי הכלים והאמצעים קיימים - ולא מהיום. האתגר המרכזי הוא הגברת המודעות והיישום הנכון של כלים אלו, כדי שנהיה מוכנים לכל צרה.
