מומחה הוא בעצם עד, וגם כאשר הוא מקבל את מינויו מבית המשפט, לא תתקבל חוות דעתו ללא בדיקה ביקורתית, אלא תיבחן בעדותו ותיבדק כפי שנבחנת כל עדות. השופטת י' שטרית נתנה לכך ביטוי בפסק דינה - בית משפט השלום בנצרת, ת"א 3285-00 כיואן לבניין נ' שמעון ארביב, כאשר ציטטה את השופט המחוזי מ' גל אשר הסתמך בפסק דינו על ספרי "עדות מומחה", ולהלן החלק הרלוונטי מתוך פסק דין כיואן:
"
בת"א 83/95 (מחוזי ירושלים), שאול אסרף נ' י' אדלר ובנו חברה להשקעות בע"מ [פורסם בנבו], נקבע בעמ' 22, בין היתר, כדלקמן:
"אם אלה הם פני הדברים לגבי עדים על דרך הכלל, אינני רואה מה טעם יש להחיל דין שונה על מומחים, שאף הם, כידוע, נחשבים כסוג של עדים. אכן, למעמדו הניטרלי של מומחה הממונה מטעם בית המשפט השפעה לא מבוטלת על הנכונות לאמץ את מסקנותיו, כפי שנפסק בע"א 293/88 ניימן הנ"ל (בסימן 4 לפסק הדין). עם זאת ברור הדבר, כי אימוץ מסקנות של מומחה מטעם בית המשפט צריך להיעשות בראש ובראשונה משיקולים קונקרטיים של עדותו, ולא רק מתוקף מעמדו הנייטרלי (ע"א (י-ם) 4015/98 סיאני נ' נורמן, תק-מח 99(2) 3548, בסימן 4). כפי שהדברים נוסחו בספרו של ד"ר א' בן עזרא עדות מומחה (מהדורה מורחבת ומעודכנת, תשס"ב) 57: "...[ש]על-אף 'תנאי הפתיחה' המועדפים העומדים לזכותו של מומחה בית המשפט, אין לו לא חסות ולא חסינות, וחוות-דעתו, גם עדותו, תעמודנה במבחן השפיטה לפי הנסיבות". " הדברים מובאים כאן כדי לצנן במעט את התלהבותם של כמה מומחים מעצמם, דבר שעלול לפגוע בעבודתם המקצועית.
