70 עורכי דין עובדים מסביב להסתבכות החברות של
נוחי דנקנר ובעניין החוב הענק שיש לו לכל העולם: 8 מיליארד שקל! איך הגיע הטייקון הישראלי שהונו מוערך היום ב-25 מיליון שקל בלבד (כסף קטן, בקושי יספיק לתשלום לעורכי דין) למצב הנוכחי? בעזרת הסכום הזה ועוד כל מיני הוקוס פוקוס, מנסה הטייקון לשעבר לשכנע את כל העולם כי יחזיר את החובות ובכלל, שהוא ורק הוא נועד לטפל בפירמידה שלו, עמוסת החברות בכל תחום, שרכש בדרכים שונות ומשונות.
לפני שנים אחדות, וממש עד לא מזמן, היה נוחי דנקנר חביב העם. מסביבי נהגו לצקצק כי "הוא באמת אדם ישר ומוכשר" ועוד כהנה סופרלטיבים שלא הוכיחו את עצמם. דנקנר הקיף את עצמו ברב התורן, "הרנטגן", בעל נסים ונפלאות, יועץ ומקנה זכויות בשמיים, היה אפוף סיפורים על נדיבותו הבלתי רגילה ורגישותו ל"פשוטי העם", אלה שלא נולדו כמוהו עם כפית זהב בפה (דנקנר הוא בנם של הורים מבוססים בכלכלה הישראלית, הוא עצמו בוגר משפטים ובעל תואר עורך דין, שהיה בעבר שותף במשרד עורכי דין). בקיצור, מבין פחות משני תריסרי הטייקונים הישראלים - שחלקם בעלי חובות ענקיים, גדושי-טריקים וכשלים עסקיים שפוגעים באזרחים שרכשו אג"חים מטייקונים אלה - דנקנר היה נערץ על כולם.
בואו נדבר על הערצה... לא מזמן, אולי לפני שנתיים או שלוש, מילאו העיתונים הכלכליים החשובים בישראל מדורי רכילות או מדורי "חברה", שסיפרו לנו יום-יום על חיי הטייקונים ובני משפחותיהם, בערך 18 משפחות בנות-מזל שהקימו אימפריות (במושגים ישראלים) וזכו לכיסוי מפורט רווי
כבוד וכן לתזכורת בעיתוני הכלכלה הבינלאומיים כבעלי מיליארדים. ידענו על כל חתונה מפוארת ויום-הולדת, על שמחת גירושין, בריתות ובר-מצוות של המורמים מעם. גם על מה שקנו בתחום אבזרי הלוקסוס, כגון אחוזות, מכוניות פאר, יאכטות ומטוסים פרטיים וכדומה.
ההערצה של העיתונאים ובעלי "הפינות הכלכליות" מסוג "לילה כלכלי" בערוץ עשר לא דילגה על שום תנועה כלכלית או אישית-משפחתית של בעלי ההון. זו הייתה הערצה עיתונאית גורפת, בה, בין השאר, זכה דנקנר ל"פינוקים" במדורים הנ"ל שקיבלו הזנה צמודה המועברת 24/7 מהיחצנים שקיבלו את המינוי המכובד.
התוצאה המבורכת עבור הטייקונים: עמך, הקורא עיתונים ורואה טלוויזיה, רץ לקנות אג"חים של כל בעלי ההון, עשירים חדשים ומתחדשים, שזכו לינוק בו-זמנית מהלוואות ענקיות של הבנקים ובמקרה דנקנר, למשל, קיבל הלוואות בנקים בשפע וגם הלוואות ענק מקרן הפנסיה מבטחים (900 מיליון שקל) להקמת פירמידות ורכישת חברות, ובמקביל - תמיכה מקוני אגרות החוב. איזו חגיגה!
אילן בן-דב למשל, קנה את פרטנר, חברת טלפוניה יקרה במיוחד, מכסף שלא היה לו כלל, בלי בטחונות של רכוש או כסף פרטי, כי חגיגת ההלוואות נועדה לכמה ישראלים "מוצלחים" במיוחד, שסביבם רחשו ולחשו בקול היחצנים במדיה הרותחת מהערצה. אז שמענו שוב את שבחיו של דנקנר הישר והמוכשר המתייעץ עם רבנים ותורם לנצרכים...
מאז צנחו עסקיהם של רוב הטייקונים המזויפים.
לב לבייב עזב את
הארץ שלא התאימה לו יותר, כי הוא חייב לחיות עם משפחתו בלונדון לעסקיו חובקי העולם. לבייב, אשר כאחרון הקבצנים ישב בבית המשפט ודרש תספורות, הפגין אומללות ואף קיבל תספורת ונתן שיעור חשוב לאחיו הטייקונים. כולם, בזה אחר זה, רצו לרשויות הכלכלה לבקש דחיית ומחיקת חובות ממי? מהאנשים שקנו אגרות חוב של החברות שלהם בתקווה להרוויח קצת או הרבה כסף מהשיטה הבורסאית, של שותפות באמצעות אג"חים. אינסוף קרנות שהישראלים בטחו בהן והפקידו בהן את כספי הפנסיה העתידית שלהם, השקיעו אף הם את כספו של "האדם הקטן" בעסקי הטייקונים והכסף הלך לטמיון, נשטף בגלי הביוב של תאוות הבצע של "בעלי ההון" שלא החזירו ולא יחזירו חובות לעולם. ורווחים? מי מדבר על רווחים. רק שיחזירו את ההשקעה... וכך, בין כל המתעשרים שמפסידים בעיקר את כספי אחרים, נסחפו עסקי דנקנר המוכשר והישר עד לחוב של 8 מיליארד שקל ועוד היד נטויה.
מה ראינו בתקשורת בשבועות האחרונים? גברת דנקנר, אימו של נוחי הקטן, הופיעה דקות רבות ברוב ערוצי החדשות והודיעה בקול תקיף, כי היא מאמינה בנוחי. כי נוחי חכם ותמיד היה, והוא יצליח לשקם את החברות הקורסות. היא התלוננה על "אנשים" שלא מפרגנים לבן שלה ועושים לו עוול. מסכן. לא ראינו אימהות שהוזמנו לטלוויזיה לעזור בעסקי הבנים הקטנים, זו הייתה אורחת בטעם רע והטעם הרע הוא הפריבילגיה שהעניקו לה הערוצים.
ראינו את אדוארדו אלשטיין, הטייקון מארגנטינה, שהפך גם הוא לכוכב תקשורת בישראל, הופיע בכל הערוצים לספר לנו כמה טובים הם עסקיו של נוחי דנקנר, עובדה שהוא משקיע בהם, כך אמר. בינתיים כולם מכירים כוכב חדש, אפשר להתחיל לעשות איתו עסקים. היח"צנות עובדת חזק.
תרומות מכספי הכלל, לא מרווחי דנקנר עשרות ראשי ערים הפגינו סולידריות שלא יפגינו בחיים לטובת אזרחי הערים שלהם, אם חלילה אזרח שלהם יהיה במצוקה (ויש רבים כאלה). ראשי הערים שזכו לקבל תרומות מנוחי דנקנר ניסו להפגין חברות עמוקה ועזרה הדדית, בינתיים התברר כי אותן תרומות לא היו מעשר מרווחי דנקנר הצדיק, אלא כסף ששייך לחברות בפירמידה, כסף שנולד מהלוואות ומאג"חים, כסף שלא הניב עדיין תשואה כלשהי ויצא מכיסם של המשקיעים וקוני האג"חים. האם זה לא נחשב נוכלות לתת תרומות מכסף שלא הרווחת, נוחי?
הרכישה הכושלת של עיתון מעריב שני כישלונות בולטים עזרו לצבירת 8 מיליארד החובות של דנקנר: התמוטטות בנק קרדיט-סוויס, שם היו לנוחי 3.24% אחוזים. נפילה שאף ראשיתה בכסף הלוואות שהפך לכסף חובות. בנוסף נעשתה עסקת מיליונים של קניית אדמה בלאס וגאס לבניית מגה מלון (תאבון גדול לנוחי הקטן). גם עסקה זו, בתזמון הלא נכון, הניבה חובות גדולים ובנתה את מגדל ה-8 מיליארד חובות.
כאשר נוחי כבר ידע מצוין מה מצבו וכמה חובות יש לו, הלך וקנה את המציאה ששמה עיתון
מעריב. שילם לבעלים הכושל נמרודי כדי להיות מפורסם יותר, מוערך יותר ובעל יכולת גדולה יותר לקבל עוד הלוואות ולמכור עוד אג"חים לטיפשים. סיפור ההמשך של מעריב ידוע. העיתון הצמיח עוד חובות ומאות מפוטרי העיתון הוותיק עדיין מחפשים עבודה בענף. התאבון הגדול של דנקנר גרם לקלקול קיבה.
דעתו של
מני מזוז, היועץ המשפטי לשעבר, על טייקונים בישראל: "מדינת ישראל זרמה עם מגמות הדה רגולציה בעולם המערבי בכלל, בארה"ב בפרט. הרעיון שהאגואיזם הפרטי של כל אדם מתבטא בסוף בטובת הכלל - עובד עד גבול מסוים. בגבול מסוים נכנסת החזירות האנושית של כל אדם ושל כל חברה, של כל תאגיד וכל בעל הון שמובילה לניצול ושימוש לרעה. מתברר שהטייקונים קיבלו הלוואות במינוף יתר, הלוואות בלי בטחונות מספיקים, יש פה העדר רגולציה - אחד של המערכת הבנקאית וחמור מזה, של אותם גופים שהוקמו כדי לנהל את כספי הפנסיה של הציבור הרחב. גופים אלה קנו ניירות ערך של אותם טייקונים בלי בדיקה מספקת. זו אחריות של המדינה לפקח על הגופים שמנהלים את הכסף של הציבור"...
אז מי אוהב את נוחי דנקנר? 70 עורכי הדין שיעשו כסף (חלקם מועסקים על-ידי בעלי האג"חים ובעלי חוב שונים), החברים של נוחי שאולי אוהבים אותו. אדוארדו אלשטיין מארגנטינה שהפך למפורסם בעקבות הכסף שאולי ישים על העסקה ואולי לא. גם אימא של דנקנר אוהבת אותו, כי אימא יש רק אחת. אם לא הצליח להבריא את מעריב בשאיפתו להיות בעל עיתון, איך יצליח דנקנר להחזיר 8 מיליארד שקל ולהחזיק את החברות בחיים וגם להיות הבעלים? לעתיד פתרונים.
