כדאי שנכניס לנו היטב לראש: אין כזה דבר "מתון" בצמרת הרפובליקה האיסלאמית של אירן. ציטטתי ואצטט שוב את דבריו של פרופ' דוד מנשרי, בכיר חוקרי אירן בישראל: "במשטר האייתולות אין מתון וקיצוני; יש קיצוני ואולטרה-קיצוני". חסן רוחאני הוא אולי קיצוני ולא אולטרה-קיצוני; הוא לבטח לא מתון.
איך אני יודע? פשוט מאוד: אדם מתון באמת לא היה יכול להתמודד בבחירות לנשיאות אירן. אדם מתון באמת לא היה עובר את המסננת הקפדנית של המשטר בראשותו של עלי חמינאי. אדם מתון באמת לא היה ממלא שורה של תפקידים בצמרת המשטר ולא היה מופקד על המו"מ עם המערב בנושא הגרעין. אדם מתון באמת היה נמצא או באופוזיציה או בגלות או בכלא.
חשוב לזכור, שנשיא אירן הוא הזרוע המבצעת של אנשי הדת הבכירים, שכולם מוסלמים קנאים ושונאי ישראל מובהקים. מי שניהל, מנהל וינהל את העניינים החשובים - ובראשם תוכנית הגרעין - הוא חמינאי. אפילו מחמוד
אחמדינג'אד הודה, שבנושא זה הוא היה בעיקר איש יחסי הציבור של המשטר.
מחמוד אחמדינג'אד היה התגשמות של חלום מבחינת ישראל. מכחיש שואה ואנטישמי, גס רוח ושלוח לשון - כל מה שהיינו צריכים כדי להראות לעולם עם מי יש לנו עסק. נשיא של מדינה החברה באו"ם המאיים בגלוי להשמיד מדינה חברה אחרת - בדיוק מה שעשה בשבילנו את המלאכה כדי לשכנע את העולם שהוא מתכוון למה שהוא אומר.
רוחאני מן הסתם יהיה שונה. הוא ידבר בצורה מתונה יותר, הוא לא יתבטא בצורה אנטישמית, הוא לא יכריז על השמדת ישראל. אולי הוא גם יעשה פה ושם מחוות בנושא הגרעין. אבל במהות - אין שום סיבה לחשוב שהוא יהיה שונה. וגם אם כן, זה ממש לא משנה, כי כאמור השלטון האמיתי אינו נמצא בידיו אלא בידי חמינאי - שאיננו הולך לשום מקום ואיננו עומד לבחירות.
הבעיה שלנו היא, שיהיו בעולם יותר מדי מי שירצו להשתכנע שיש כאן סיכוי לשינוי ואולי אפילו שינוי אמיתי. בראשם ניצב כמובן
ברק אובמה, שמחפש כל תירוץ אפשרי כדי להתחמק מהכרעה קשה בנושא האירני (תראו איך הוא מתפתל בנושא הסורי, תכפילו פי כמה וכמה ותקבלו את התנהלותו בנושא אירן). אובמה ודומיו יגידו: יש נשיא חדש, בואו נתן לו צ'אנס. אחר כך יגידו: הוא עדיין צריך לבסס את מעמדו. אחר כך יגידו: צריך ללכת לקראתו כדי להגביר את כוחו.
בינתיים, אירן תמשיך בתוכנית הגרעין שלה. גם אם תעשה נסיגה כזו או אחרת, היא תהיה טקטית בלבד. טיבה של תוכנית גרעין, שאפשר להקפיא ולעכב חלקים משמעותיים ממנה, ולאחר מכן לחדש אותם בלי יותר מדי מאמץ. אירן עובדת על העולם כבר שנים בהצלחה די מרשימה ומתקדמת למרות כל העיצומים והאיומים; אין סיבה שזה ייפסק.
הסיכוי היחיד להביא את אירן לנסיגה אמיתית, משמעותית וקבועה בלא שימוש בכוח, טמון בכך שראשיה יחששו לעצם הישרדותם. "ראשיה" - משמע: חמינאי והסובבים אותו. זה יקרה רק אם העיצומים יהיו כאלו, שיוציאו המונים לרחובות ויתנו רוח גבית לאופוזיציה שדוכאה לפני ארבע שנים. אבל כאשר חלקים מאותה אופוזיציה רווים נחת מבחירתו של רוחאני, הסיכוי לכך - שהיה קלוש ממילא - הופך לכמעט אפסי, לפחות בעתיד הקרוב. ונא לזכור, שאין לנו הרבה יותר מאשר העתיד הקרוב עד לנקודת האל-חזור בתוכנית הגרעין האירנית.
