שקרן שבא לצרוח

אכתוב זאת שוב: המומחיות של הסניגור מתמקדת בשיווק טיפוסים נאלחים. עו"ד דב ויסגלס, נאלח בזכות עצמו - נחשב לסניגור יקר(ן). זאת הסיבה העיקרית שהנאלח האולטימטיבי אריאל שרון רצה אותו לידו. יש עוד נאלחים. תחת הכותרת "מורשת פיאד" (ידיעות אחרונות, 13.6.13) מוכר לנו הסניגור ויסגלס נאלחי צמרת פלשתינים. "משנת 2002", כתב ויסגלס, "מאז נתמנה לשר אוצר, ולאחר מכן במהלך שנות כהונתו כראש ממשלה, הצליח סלאם פיאד לשנות באורח מהותי את סדרי החיים ברשות הפלשתינית". סוף ציטוט. זה אותו סלאם פיאד שפעל נמרצות להפצת חרם על מוצרים ישראלים (לא רק אלה המיוצרים בהתנחלויות). עוד ציטוט: "בהיבט הביטחוני", קובע ויסגלס, "אורגנו מחדש כוחות ביטחון הפנים, ואלפי שוטרים ומפקדים בני דור האינתיפאדה הוחלפו בכוח ביטחון חדש ומשופר שהפחית משמעותית את הפשיעה החמורה ופעל ביעילות למניעת טרור נגד הישראלים". ומה חלקו של אבו-מאזן בשיפור?... ציטוט: "יו"ר הרשות הפלשתינית אבו-מאזן, כמו גם פיאד, גורסים זה זמן רב כי הטרור הביא על הפלשתינים נזק מדיני, כלכלי ומוסרי נורא. אבו-מאזן יודע כי התנאי המוקדם להסדר מדיני ישראלי-פלשתיני, הוא היעלמות מוחלטת של הטרור". לקראת סוף המאמר, כתב ויסגלס: "אבו מאזן התגלה כמנהיג מפוכח אחראי ושקול. חשוב שממשלת ישראל תחזור ותזכור: אבו-מאזן לא יהיה שם לנצח, וישראל תתקשה למצוא שותף טוב ממנו להסדר מדיני". סוף ציטוט. והפירוש: עם המנהיגות הפלשתינית הנוכחים ניתן להגיע להסכם - מהרו פן תאחרו, שהרי עם מחליפי אבו מאזן יהיה קשה יותר. החוצפה של ויסגלס חריגה. מקוממת. הוא היה אחד הגורמים רבי-ההשפעה על האיש שעקר אלפי יהודים מביתם תמורת טרור. היום הוא מפליג בשבחה של אותה מנהיגות פלשתינית שניתן לדעתו להגיע איתה להסכם. מה קרה? מדוע לא עשו הסכם בטרם עקרו? התשובה של העוקרים - ביניהם ויסגלס - בהירה מאוד: החתימה של המנהיגות הפלשתינית לא שווה את הנייר. בדיוק הפוך ממה שכותב השקרן ויסגלס. פלא: דקה אחרי שנתניהו ניצח ב-2009, אבו מאזן הפך מ"כלום" ל"פרטנר". אולמרט זחל על גחונו כדי לזכות בחתימה של אבו מאזן. זה אותו אבו מאזן שרצה בניצחונו של אולמרט בבחירות ב-2006. מעניין למה. כדי לייחם אותו, אולמרט הסיר את תחתוניו האידיאולוגיים. אבו מאזן חמק, וויסגלס שכח... מזל שיש ארכיון... לפניכם שישה סרטונים: בסרטון הראשון - קירשנבאום מגיב לתקוות אבו מאזן לניצחון אולמרט בבחירות. בסרטון השני - אולמרט מבטיח לאבו-מאזן לממש את החלום הפלשתיני. בסרטון השלישי - אולמרט המיואש מאשים את אבו מאזן בהחמצת ההזדמנות. בסרטון הרביעי - פרס מגדיר את המנהיגות הפלשתינית כחבורה מושחתת. בסרטון החמישי - פרס מסביר מדוע לא ניתן להגיע להסכם עם הפלשתינים. בסרטון השישי - ויסגלס (שכח) מאוכזב מאבו-מאזן.