ככל הנראה צריכים היינו את מבטה המרענן, המפוכח והבלתי מעורב, בעליל, של ברברה סטרייסנד שבאה לבקר אותנו ממליבו, בקליפורניה, מארצות הברית של אמריקה, כדי להגיד לנו, במלים פשוטות, חד-משמעיות, החובטות חבטה של ממש בפרצופנו, כי בשנת 2013 מצויים אנו - במקרה הטוב - בשנות החמישים וליתר דיוק מצויים אנו בשנת 1955 של אמריקה, המתחילה לגלות ליברליות אמיתית מה היא.
ברברה סטרייסנד היהודיה הליברלית, הגאה ביהדותה ויחד עם זאת מנהלת אורח חיים שלא היה מתקבל, לחלוטין, בקרב היהדות האורתודוכסית, בכלל ובקרב רבני "תקומה", השולטים על חלק מחברי הכנסת של סיעת "הבית היהודי", אינה מבינה את התנהלותה של החברה הישראלית.
"אני לא מבינה למה צריך לזרוק כיסא מתכת, על נשים שבאות להתפלל, בכותל ולא מפריעות, לאיש, בתפילתן", שאלה-התריסה שחקנית הקולנוע והזמרת המפורסמת, אגב ראיון שהעניקה היא לעיתונות, בזמן ביקורה אצל נשיא המדינה,
שמעון פרס, אותו באה היא לכבד, ל
כבוד מלאת לו 90 שנה.
זמרת וכוכבת קולנוע זו, גם אינה מבינה, מדוע נשים צריכות לשבת באוטובוסים שבהם נוסעים, נוסעים חרדים, בחלק האחורי של האוטובוס ובכיסאות מיוחדים, כל זאת "כדי לא להפריע ולהטריד את שלוותם של הנוסעים החרדים הגברים, העושים שימוש באוטובוסים אלה".
נודה על האמת, גם אין אנחנו מבינים, כיצד קומץ של נשים, המתפללות בתפילין ובטלית, בכותל המערבי או הנוסעות באוטובוס, שבו עושים שימוש גם נוסעים גברים חרדים, מטרידות את מנוחתם המתפללים הגברים, בכותל המערבי או הנוסעים הגברים החרדים, העושים שימוש, יחד איתן, באוטובוסים ציבוריים אלה, הפתוחים לשימושם של כלל אזרחי מדינת ישראל ונשים, בכלל זה.
כשהייתה ברברה סטרייסנד, "בר מצווה" וליתר דיוק, בהיותה בת 13 שנה והתגוררה בשכונת ברוקלין היהודית, שבניו-יורק, התרחשה פרשה הידועה בשם פרשת "רוזה פארקס". הפעילה, רוזה פארקס, סירבה לפנות את כיסאה באוטובוס לאדם לבן, שעה שעשתה היא שימוש באוטובוס של חברת האוטובוסים הציבורית של מונטגומרי, שבאלבמה. בעקבות סירובה זה של רוזה פארקס לפנות את כיסאה באוטובוס לאדם לבן, נעצרה היא וסופם של דברים הוטל חרם על חברת האוטובוסים הציבורית של מונטגומרי, בעזרתו של המנהיג האמריקני, מרטין לותר קינג - חרם שבעקבותיו ביטלה חברת האוטובוסים הציבורית את מדיניות ההפרדה הגזעית שלה, בעיר מונטגומרי שבאלבמה.
מסתבר, כי אנחנו בישראל של 2013, מפגרים ב-58 שנה אחר ההתקדמות של אזרחי ארצות הברית, שהבינו שהפרדה באוטובוסים על בסיס גזעני או מיני, כמו-גם
הדרת נשים, אין לה עוד מקום, כבר בשנת 1955. ישראל הפרימיטיבית של שנת 2013, גם אינה מוכנה ואינה בשלה לקבל את הצעת החוק של חבר הכנסת, אליעזר שטרן, שהציע לכלול מספר רב של נשים, בגוף הבוחר האמור לבחור את הרבנים הראשיים לישראל. סיעת "הבית היהודי", המתגאה בליברליות, לכאורה, שלה, "הפילה" את הצעת החוק של אליעזר שטרן, בדבר הכללת מספר רב של נשים בגוף הבוחר הנ"ל, כך שכיום נכללות בגוף הבוחר, לקראת הבחירות הקרובות לבחירת הרבנים הראשיים, ארבע נשים בלבד.
ישראל הדמוקרטית ו"הליברלית" של שנת 2013, אינה מוכנה לשמוע זמרת ושירת נשים בפומבי, עד כדי שחיילי ישיבות ההסדר ושאר סרוגי כיפות, יוצאים - בהפגנתיות - מכנסים ציבוריים, אם במסגרת הצבא ואם במסגרת האזרחית, שעה שזמרת פוצחת בשיר. אם לפני עשור היית דורש מסרוגי כיפות, שלא להשתתף באירועים שבהם תישמע שירת נשים, בנימוק של האיסור ההלכתי בדבר "קול באישה ערווה", היית נתקל, בפרץ צחוק רועם, הרי כיום, כל סרוג כיפה מקצין ומחמיר על עצמו ולא יעז להופיע - בפומבי - בכנס שבו תישמע שירת וזמרת נשים.
נזדמן לי, לאחרונה, לצפות בשידורי הרצף של הערוץ הראשון, בשעות ליל מאוחרות וצפיתי בכנס של שירת נשים, שהתקיים בשנת 2002 בנווה צדק, בהשתתפות הזמרות, אילנית, שרית שרי, להקת סקסטה, אופירה גלוסקא, חני ליבנה, שולי נתן, אתי קרי, שולה חן וצילה דגן. צילומי התקריב של צלמי הטלוויזיה של הערוץ הראשון, צילמו - לא פעם ולא פעמיים - ציבור של חבושי כיפות ונשים עם שביסים וכיסויי ראש,
במספרים ניכרים. לא נראה היה, כי אז - בשנת 2002 - הפריעה שירת וזמרת נשים, לציבור סרוגי כיפות אלה.
היום, דבר שכזה הינו בבחינת, בל יראה ובל ימצא, שכן שום סרוג כיפה ושום חובשת שביס, לא יעזו להופיע - בפומבי - באירוע שכזה.
ברברה סטרייסנד, אמורה לשיר היום בפומבי, לכבוד יום הולדתו ה-90 של נשיא המדינה, שמעון פרס, את הפיוט "אבינו מלכנו". אין טוב יותר מהחיבור בין הפיוט הקדום המיוחס לרבי עקיבא והמופיע כבר בסדר רב עמרם גאון שהינו הסידור הקדום ביותר שהגיע לידינו, לבין שירתו על-ידי כוכבת הקולנוע והזמרת, ברברה סטרייסנד. סטרייסנד, שגילמה את הדמות המרכזית, בסרט "ינטל", העוסק במעמד האישה ביהדות ובעיקר באופן ההתמודדות של האשה היהודיה עם גישת הממסד הדתי לחינוכה,
מדגישה בעצם עובדת שירת הפיוט "אבינו מלכנו", בידי אשה יהודיה, שבאה מארצות הברית, ששם אין כל מהליכים וכל שליטה לעושי דברו של הרב עובדיה יוסף. אגב, אם כבר הזכרנו את שמו של הרב עובדיה יוסף, מן הראוי להתייחס גם להתנהלותו של מלומד גדול ועצום זה, שהתנהגותו אינה מכבדת את למדנותו העמוקה. מוכרת וידועה ברבים, אמרת חז"ל, לפיה
"דרך ארץ קדמה לתורה", כאשר משמעות הדברים הינה, כי אם אין האדם נוהג ב"דרך ארץ" - בנימוסים ובהליכות המקובלות בחברה שבה הוא חי - לא ניתן ללמד אותו תורה ומצוות. ידועה גם ומוכרת גם מימרת חז"ל, לפיה
"המלבין פני חברו ברבים, כאילו שופך דמים" ומשמעות הדברים הינה, כי כשאדם מבייש את חברו ברבים, הוא גורם שהמבוייש יחוויר, היינו שיתחלף הצבע הטבעי האדמדם של עורו בצבע לבן. חילוף הצבע נובע מכך, שכביכול נשפך דמו.
הרב עובדיה יוסף, מנהיגה הרוחני של ש"ס, כנראה מכיר, בכל הכבוד הראוי, הלכות אחרות מאלה שמכירים רובם של תלמידי חכמים, שאם לא כן, לא ניתן להסביר, כיצד העז הוא והרשה לעצמו לכנות את הרב, דוד סתיו, המועמד לכהונת הרב הראשי האשכנזי לישראל, בבחירות הקרובות לבחירת הרבנים הראשיים, כך סתם, בשם: "רשע". האם בשל העובדה שהרב, דוד סתיו העז להציג מועמדותו לתפקיד הרב האשכנזי הראשי לישראל, הופכת אותו, בן יום, מאדם מן השורה, רב מוכר ומנהיג עדה, פשוט כך - לרשע?
וזה הוא אינו המקרה היחיד לרב עובדיה יוסף, שככל שהוא גדול וגאון בתורה, בכל הכבוד הראוי, שנראה שאין הוא שולט על חרצובות לשונו ומשתלח, במי שאינם נושאים חן וחסד לפניו, באופן חופשי. לפני שנים השתלח מנהיג ציבור זה, בחברת הכנסת והשרה לשעבר,
שולמית אלוני וציין לגביה, כי:
"צריך לעשות משתה ביום שתמות". בוקר טוב לך מדינה ובוקר טוב לכם פרימיטיבים של ישראל של שנת 2013, שבה מפלגה בשם "הבית היהודי" שחרתה על דגלה את אות וסמל הליברליות, מתנגדת להכללת נשים בגוף הבוחר את המועמדים לתפקידי הרבנים ראשיים בישראל.
בוקר טוב לך מדינה ובוקר טוב לכם פרימיטיבים של ישראל של שנת 2013, שבה מנהיג רוחני של מפלגה,
המתכנה בשם ובכינוי "מפלגה דתית", מעז לקרוא למתחרה פוליטי בעל דעות שונות משלו,
שהוסמך לכהונת רב בישראל, סתם כך בכינוי ובשם "רשע", בגלל שדעותיו אינן קרובות לדעותיו והוא עלול - מבחינתו שלו - להיבחר לתפקיד רב ראשי בישראל.
בוקר טוב לך מדינה ובוקר טוב לכם פרימיטיבים של ישראל של שנת 2013, שבה נשים עדיין מורדות מלנסוע באוטובוס אחד עם גברים וילדה שמעזה לעבור במדרכה שבה מתגודדים גברים חרדים, "זוכה" לכך, כי חרדי "מתקדם" ירקוק לעברה של קטינה זו.
בוקר טוב לך מדינה ובוקר טוב לכם פרימיטיבים של ישראל של שנת 2013, שבה חיילים וקצינים בשירות סדיר, סרוגי כיפות, שלמדו את מקצועות הליבה, דוגמת אנגלית, מתמטיקה, פיסיקה ושאר לימודים שכל בן תרבות בעולם המערבי רוכש, כדי לקדם עצמו מעמדית ומקצועית, מדירים רגליהם מכנסים צבאיים, בהן נשמעת זמרת ושירת נשים בשל הנימוק ההלכתי של "קול באישה ערווה".
בוקר טוב לך מדינה ובוקר טוב לכם פרימיטיבים של ישראל של שנת 2013, אם לא תתעוררו, באופן מיידי, יגנבו לכם את המדינה מתחת לאף והפרימיטיביות, כמו-גם חוסר הסבלנות, תחגוג גם אצלכם, גם בשכונתכם וגם בבתיכם,
שכן מי שאינו תוחם תחום, באופן מיידי, אינו גודר גדר ואינו מסייג סייג, מבעוד מועד, סופם של דברים, מוצא עצמו נלחם על אורח חייו, היומיומי, בחצרו שלו ובביתו שלו. בוקר טוב לך מדינה ובוקר טוב לכם פרימיטיבים של ישראל של שנת 2013, תתעוררו כבר - תתעוררו!
