אור לגויים?

נתונים מדאיגים האם ישראל היא אור לגויים? אחרי מקרי הרצח, שהפכו לחלק בלתי נפרד כמעט של הכרוניקה הפלילית היומית, קיבלנו את הנתון המדאיג, שכל קשיש חמישי במדינה מתעללים בו (אתם קוראים נכון). נראה שהמצווה המסורתית "והדרְת פני זקן", מפַנה מקומה להֲדָרת הזקנים מהחברה. ועוד לא אמרנו מילה על שחיתויות ראשי הרשויות, העולות לכותרות מדי יום. אם לא די בכך, לאחרונה פורסם ש95%(!) מהסטודנטים לוקים באִי יושרה אקדמית. הם פלגמטים, מעתיקים במבחנים ועוד. אז מה הפלא שהרמה האקדמית שלנו רדודה, ושהשחיתויות צצות חדשות לבקרים ברשויות המדינה?

לקסיקון הרב

בצד היותו ענק בתורה, הרב עובדיה יוסף, כידוע, מוסר דרשות עממיות לבני קהילתו. בדרשות אלה הוא משתמש בלשון חכמים, שאינה מוּכרת לאוזן זרה. תופעה זו גורמת לא פעם לפירוש מסולף של דבריו ולביקורת ציבורית חריפה עליו שלא בצדק. רק לאחרונה נקט הרב את הביטוי 'רשע' כלפי הרב סתיו. בלשון ימינו המילה מזוהה עם רוע. אולם במקורותינו פירושה הוא מי שאינו נאמן להלכה. לכך בדיוק כיוון הרב בדבריו. זאת לאור הביקורת שהופנתה לרב עובדיה מצד רבים מקרב בכירי הרבנים הציונים דתיים(!) נגד פסקי הלכה ליברליים של הרב סתיו, המסַכנים לדעתם את מעמד ההלכה האותנטית ביהדות. הרב עובדיה רק שימש מראָה לשיקוף דבריהם, שביקשו לבטל את 'חוק הרב עמאר', לפיו ימונה הרב סתיו לרב ראשי אשכנזי תמורת המשך כהונתו של הרב הראשי הספרדי, הרב שלמה עמאר. אז בפעם הבאה, לפני ההתנפלות התקשורתית על הרב עובדיה, כדאי שתלמדו את לקסיקון הגמרא, השגור בפי הרב, ותתעדכנו ברקע לדרשותיו. ובא לציון גואל.

מודל אופטימי

כל הכבוד לאדווה ולרפי ביטון על האופטימיות, הנחישות והאמונה הבלתי נדלית בבורא להחלמתה של בתם אדל שנפגעה אנוּשוֹת מפגיעת אבן פלשתינית. מחקרים אכן מוכיחים את כוחם המופתי של האמונה והמבט האופטימי בריפוי מחלות ובהתעוררות ממצב של צמח. מי יתן שהנס, אכן, יקרה בקרוב לשמחת המשפחה ועם ישראל. אך מעֵבר לכך האמונה והתקווה חשובות כדי להחזיר את המשפחה, למרות האסון, למסלול רגיל ולאפשר את תיפקודה התקין. אין ספק שבני הזוג, שקורצו מזן נדיר, משמשים מודל אופטימי לרבים אחרים שגורלם לא שפר עליהם, אשר שואבים מהם כוחות אמונה ותעצומת נפש. וזוהי גם תרומתם לקהילה.

הפרד ומשול בתורה

אין ספק שהמגמה לשילוב תורה ומקצוע צוברת תאוצה בשנים האחרונות בקרב הציבור החרדי. זוהי אכן מגמה מבורכת עבור חרדים שפניהם לעבודה, והם אינם נמנים עם האברכים ה'ממיתים את עצמם באוהלה של תורה'. אולם נראה שמגמה זו היא לצנינים בעיני הרב שמואל אוירבך, מנהיג הזרם הליטאי הקיצוני, החושש מהתפשטות המגמה גם בקרב הישיבות הקדושות, מעוז לימוד התורה בטהרתה ימים כלילות, במיוחד בעיר הישיבות החרדית בני ברק. לכן יש להניח כי הוא ועמיתו הרב קרליץ מעדיפים שהשם 'כולל' לא יתנוסס על מוסד להכשרה מקצועית. מעֵבר לכך אי-אפשר להתעלם מהשפעת הזיכרון ההיסטורי, כאשר ברוסיה המשכילים, שפרקו עול תורה ומצוות, ניסו להשפיע על השלטונות לאכוף לימודי חול בישיבות, מגמה שכנגדה נלחמו הרבנים בחירוף נפש כדי למנוע, חלילה, את השפעת תנועת ההשכלה בהן. הַפְרֵד וּמְשול בתורה כבר אמרנו? תסמונת לא מנותבת דומה שלא צריך להיות פסיכולוג כדי לדעת שמנשה יוזפוביץ, המטרידן הסדרתי של הרדיו, שזכה לכתבה עיתונאית, לוקה באקסהיביציוניזם קיצוני (צורך כפייתי בהצגה עצמית). חבל שתסמונת זו אינה מנותבת לאפיקים יצירתיים - מעשיים, ובמקום זאת הופכת למטרידנוּת כרונית. האם לא ראוי היה שישכלל את כישוריו הספורטיביים על המגרש ואולי יזכה במדליה, שיהיה טוקבקיסט, שיתנדב בקהילה ובפינת הרדיו המקומית שלו ידווח לכל המאזינים על פעילותו ההתנדבותית ועוד. אך ללא ביטוי מעשי לא רק שהצורך הנפשי אינו בא על סיפוקו אלא כל פנייה לרדיו מגרה יותר את תיאבונו הראוותני שאינו יודע גבול. האם בפעם הבאה שיחמוק אל גלי האתר יתווסף ללוגו של כרטיס הביקור שהוא מציג, בנוסף לשמו, עיר מגוריו ומשחק הכדורגל המיתולוגי גם הנתון 'ושהתראיין לכתבה בשישבת'? ימים יגידו.

דנה דִין?

אודה ולא אבוש, כמי שאינה נמנית על חובבי תוכניות הריאליטי, לא צפיתי בתוכנית 'האח הגדול'. אולם מראיון עיתונאי עם המודחת דנה רן עולה שזה לא רק חילוף החומרים הגבוה, כפי שהיא מעידה על רזונה, אלא לא פחות המזג הסוער שלה, המחפש הרפתקאות וריגושים, שהוביל אותה מעֵבר לכסף להשתתף בתוכנית. כן, זה אותו מזג שהוליך אותה כחילונית ללילות שחיתות ובליינות, ואחר כך לחזרה בתשובה, ולבליעת מילים בקצב של מאה לדקה, כדברי המראיין, וגם לדוּגריוּת האופיינית לה. סימנתי 'לייק' על גישתה למצוות כאֶל מתנה וכיף גדול (אם כי ביסוד קיום המצוות קיים גם העיקרון ההפוך ש'אחרי המעשים נמשכים הלבבות', ומתוך שלא לשְמה, בא לשְמה). אין ספק שהאמונה בבורא משמשת לה עוגן לתקווה שהוא יעזור להוציא אותה ממעגל החובות, כמו גם אחיזה איתנה באורח חייה. אכן, עם מזג סוער כשֶלה, האמונה משמשת לה מענה נפשי אולטימטיבי, המְפלס לה נתיב של שלווה בחייה.