הכלב הוא חברו הטוב של האדם, בדרך כלל הוא נאמן יותר מרוב החברים המוצהרים. הוא מלווה אותו בזמנים טובים וגם בזמנים קשים בלי "לבקש" תגמול כלשהו על נאמנותו.
סיפור על הפודל אבל גם בין הכלבים "יש ויש". כאן נדבר על הפודל – כלב ביתי שבדרך כלל נמצא בתוך ביתו של האדם בכל שעות היממה. בעל הפודל מצא אותו איפשהו בדרכים, אסף, הכניס הביתה ודאג שיהיה לו טוב. התמזל לו המזל – בעל הפודל היה מנהיג הכפר והיה עסוק רוב שעות היממה אך מעולם לא שכח אותו, דאג לחינוכו, בימי הקיץ החמים עשה לו תספורת כדי שלא יהיה לו חם מדי והפודל הפך לחלק מהמשפחה. במשך הזמן האיש הפקיד עליו משימות שונות שהלכו והפכו למסובכות יותר ויותר והפודל ביצע אותן בהצלחה.
הוא ביצע גם שליחויות לכפרים אחרים קרובים ורחוקים וגם שם הוא הצליח לבצע את משימות שולחו. למרות היותו מנהיג הכפר - האיש היה פשוט וצנוע, עבד גם במשק וגם ברעיית צאן... לפודל היה אופי שונה. קרבתו של מנהיג הכפר וביקורים במקומות חדשים לא התאימו לחיים פשוטים, הוא הרגיש את עצמו חשוב והתחיל לבחור עיסוקים שלדעתו התאימו לו יותר: חברת כלבים ואנשים חשובים, ניהול, יעוץ, קשרים עם מנהיגים של כפרים אחרים. הוא ראה שם גם אנשים שונים מתושבי הכפר של בעליו וגם פודלים שביחד עם שרותם לאדם הצליחו לדאוג גם לעצמם. הוא גם הבין שבעולם הגדול לא אופיו של האיש קובע אלא דבר שונה בתכלית – הכסף. הוא הספיק גם ללמוד שכסף רב נצבר דווקא בכפרים הסמוכים לכפרו של האיש שחשקו מאוד באדמות הכפר ושנאו את תושביו.
דרכו העצמאית עברו ימים, בעל הפודל ירד מגדולתו, תושבי הכפר בחרו במנהיגים אחרים. הפודל היה כבר עצמאי: הוא שמר על קשר עם בעליו אבל גם החליט לנהל חיים עצמאיים. בזכות הקשרים שהיו לו הוא הצליח להיכנס לתוך קבוצה מצומצמת של אנשים וגם פודלים ששלטו אז בכפר והיה שותף לקביעת גורלו בימים טובים וגם בימי משבר ומלחמות. הוא גם אסף מספר פודלים משלו שעזרו לו לבצר את מעמדו ולשמור על הקשרים עם כפרים אחרים. מצב זה לא היה יכול להימשך לנצח והגיע היום שקבוצה אחרת נבחרה להנהיג את הכפר ובקבוצתו התחילו וויכוחים, מריבות והשמצות הדדיות.
הפודל שלנו הבין שהוא במבוי סתום: אם הוא יישאר במצבו הנוכחי – אין לו סיכוי, הוא חייב להנהיג את הקבוצה למען החזרתה להנהגת הכפר וכדי לעשות את זה הוא צריך דבר אחד – כסף. זו לא הייתה בעיה גדולה – היו לו קשרים גלויים וסמויים בכפרים שונים רחוקים וגם קרובים לכפרו. הכסף הגיע והוא נבחר להנהגת הקבוצה. נשאר רק להיבחר להנהגת הכפר, אבל מה לעשות? רוב תושביו רצו דווקא את הקבוצה היריבה. פתאום הגיע הרעיון: בכפרו חיו גם תושבים שבמקורם היו בני כפרים סמוכים. הם לא הצטיינו באהבה יתרה של הכפר ותושביו וניסו בכל הזדמנות לחבל, להרוס, לשרוף. הם גם לא תמכו בשום קבוצה של התושבים. במקביל להם - בכפרים הסמוכים פעלה כנופיית רוצחים מתעמם. היא נלחמה עם תושבי כפרו הרבה שנים.
רעיון מנצח אז בא הרעיון המנצח: הוא בסתר יצר קשר עם מנהיג הכנופיה והבטיח לאפשר לאנשיו להיכנס לכפרו ולחלוק את האדמה עם התושבים ההם אם יבחרו בקבוצתו להנהגת הכפר. ההצעה התקבלה, קבוצתו קיבלה קולות נוספים ובהפרש קולות מזערי הגיע להנהגת הכפר. למנהיג הכפר החדש לא היה מושג על ההבטחות הסודיות של הפודל אבל זה לא שינה כלום. הוא שלח פודלים מטעמו למפגשי סתר מעבר לים, הם חתמו עם אנשי הכנופיה על ההסכמים שהיו מנוגדים בתכלית להבטחות המנהיג הנבחר ואחרי שפירסמו אותם לא השאירו למנהיג ברירה: הוא היה חייב לקבלם.
רוב רובם של תושבי הכפר התנגדו להסכמים החדשים – אבל קבוצתו של הפודל הייתה בשלטון – ואנשי הכנופיה על נשקם וציודם התחילו להגיע לכפר. לא עבר זמן רב ו"התושבים החדשים" התחילו לעשות את מלכתם: לרצוח, לפוצץ, לחבל. רבים מתושבי הכפר נהרגו, נפצעו. לא היה מקום בכפר ש"החברים החדשים" של הפודל לא יכלו להגיע אליו. בנוסף מנהיג הכנופיה מצא בין תושבי הכפר פודלים משלו שתפקידם היה להשחית כל איש מהנהגת הכפר. דרכם הוא שילם סכומים אדירים של שוחד לכל איש בעל השפעה, שהיה יכול לעזור לו להשתלט על הכפר כולו.
הכסף עושה הכל המצב בכפר נהפך לבלתי נסבל ותושביו סילקו את הפודל וקבוצתו מהשלטון. מאז חברי קבוצתו לא נתנו לו להתקרב להנהגתה. אבל הפודל שלנו תמיד מצא פתרון במצבים הכי מסובכים. גם כאן הפתרון נמצא באותה הדרך כמו במצבים הקודמים: מה שאי-אפשר לפתור בעזרת כסף קטן אפשר לפתור בעזרת כסף גדול. הוקמה קרן על שמו ולשם התחילו לזרום כספים ממקורות נסתרים שונים. בעזרתם הוא הפך לאחד מעשירי הכפר ואף על-פי שלא היה אהוב במיוחד על תושביו נבחר בסוף גם לתפקיד "האבא של הכפר".
בתפקידו החדש הוא המשיך לעזור לאנשי הכנופיה, שבזמנו הכניס לתוך הכפר, שהתבססו בינתיים והמשיכו בפעולות הרצח והחבלה נגד התושבים. הוא עזר להקמה ומימון קבוצות שונות בכפר המיועדות לפעילות ההרס של המרקם החיים המסורתי שלו, הכנסת מסתננים מסוגים שונים כדי לשנות את אופיו. בייעוצו, בשלב התחלתי הקבוצות השתלטו על מערכת אכיפת החוקים ועל בתי המשפט בכפר כדי לעצור בכוח את התנגדות התושבים לפולשים. מנהיגי הכפר לא הצליחו להתמודד עם חתרנותו והיא הפכה תוקפנות וחבלה להתנגדות לגיטימית, הגנה עצמית של תושבי הכפר, הגנה על אדמתם ורכושם לגזענות והפרת חוק. כל החוקים חייבו רק את התושבים, בני הכפרים הסמוכים הגרים בשטח הכפר נהפכו לתושבים מעל לחוק: הם בנו, גזלו, תקפו בלי שמישהו יתנגד להם. בראש צבא ומשטרה מונו אנשים המקורבים לפודל הממלאים את הוראותיו. הוא גם גידל דור שלם של פודלים הממשיכים ומשפרים את דרכו.
במסגרת תפקידו הוא ביקר בכפרים קרובים ורחוקים והתפאר בכוחו, בעושרו ובקשריו עם עשירי העולם. רק את דרכו של מנהיג הכפר הראשון שאסף אותו, חינך, העמיד על הרגליים הוא שלח הצידה ואימץ דרך וצורת החיים המנוגדים לה בתכלית.
עבר הזמן עבר הזמן, הפודל שלנו הגיע לגבורות. פודלים מטעמו ארגנו חגיגה. הוזמנו וגם באו מכל קצוי תבל להשתתף בחגיגה אנשים (בעיקר "לשעבר") היודעים להעריך כסף והשפעה. בא מנהיג לשעבר של כפר עגל הזהב מעבר הים הידוע בסטיותיו המיניות, ראש כפר אחר (גם לשעבר) שאחרי עזיבת תפקידו התחיל "להשכין שלום" באזור הסמוך לכפרו של הפודל בתגמול סמלי - זוז אחד לחודש – ותוך זמן קצר נהפך לאחד מעשירי כפרו, הגיע גם ראש (לשעבר) של כפר אחר שקיבל שוחד של מיליוני זוזים משליט אחד הכפרים העשירים בנפט רק כדי שימלא את כפרו במסתננים. נוסף למנהיגים לשעבר הגיעו גם אנשי "התרבות" מכל קצוות תבל הנמשכים לריח הכסף.
לא נעשה סיכום חיי הפודל: הוא במיטבו, הצליח להתמודד עם כל יריביו, מהווה דוגמה חיה לפודלים אחרים שכנראה גם יבגדו בבעליהם. פודל הוא לא כלב פשוט. הוא לא חבר האדם. הוא כלב אגואיסטי לא נאמן לאף אחד וחושב רק על עצמו.
יחי הפודל!.
