שרת הבריאות
יעל גרמן מודאגת מאוד ממגמת הירידה בהתנדבות לתרומת אברים ועל כן הגיעה לכלל החלטה כי אם חסרים מתנדבים, המדינה תחוקק חוק שיכפה על הסרבנים הללו לתרום את אבריהם או את אברי יקיריהם שעומדים ללכת בדרך כל בשר. כדי לפשט את הפרוצדורה הביורוקרטית החליטה השרה לחקוק חוק, במעשה שררה שלטוני, שלפיו כל נהג יקבל, עם חידוש הרישיון שלו, הודעה כי הוא הצטרף אוטומטית למאגר תורמי האברים. ומי שירצה להשתחרר מהמאגר "ההתנדבותי-כפוי" הזה - יצטרך לטרוח ולהודיע על כך בעצמו ל
משרד התחבורה.
כדי לא לעצור רק בהצעה זו, אני מציע להפעיל בחקיקה נתיבי התנדבות-חובה נוספים, שראוי לכפות אותם על הציבור. לדוגמא:
1. בגלל המחסור בדם בבנק הדם יחויב כל אזרח במדינה לתרום דם פעם בחצי שנה. מי שיסרב - חייב להודיע על כך מראש, בכתב, ולנמק את סירובו להנחת דעתה של הגברת גרמן.
2. כל אישה בישראל שיתגלה בגופה גן מסכן חיים, תחויב בחוק לכרות את שדיה, אלא אם כן תודיע מראש ובכתב לשרת הבריאות גרמן מדוע היא נוטלת על עצמה את האחריות לחלות בסרטן השד.
3. כל גבר או אישה בעלי שיער ארוך, יחויבו אחת לשנה להסתפר קצר כדי להכין משערם פאות לנשים חולות סרטן, אלא אם כן הודיעו בכתב שהם מסרבים לעשות כך ואף ינמקו את התנגדותם באופן משכנע.
מתוך נקודת ראות שגויה כי השלטון יכול לכפות על אזרחיו כל גחמה שתעלה בדעתו, הציגה שרת הבריאות את הצעת החוק לחיוב תרומת אברים, וזאת מבלי לקיים דיון ציבורי עקרוני על משמעות כפיית ההתנדבות. כדי להקל עליה ולחסוך ממנה את העיון בפתגם היהודי החכם "סוף מעשה במחשבה תחילה" הנה שתי שאלות שראוי היה לשרה לתת עליהן את הדעת לפני הטלת חיובי התנדבות:
- תחיית המתים הוא מושג הקיים בדתות ובאמונות שונות והוא מבטא אמונה בכך שבעתיד יחזרו המתים אל ארץ החיים. במדינת ישראל קיים ציבור יהודי מאמין המונה כמיליון איש לפחות והמשוכנע שאסור לתרום אברים כיוון שתרומה כזו תפגע בשלמות גופו של האדם העתיד לשוב לתחיה. באיזו דרך ניתן לחייב את המאמינים האלה לפגום בגופם שעתיד לחזור אל ארץ החיים?
- כללים דומים של אמונה בתחיית המתים קיימים לא רק אצל היהודים אלא גם אצל המוסלמים, הנוצרים והדרוזים. איך תוכל שרת הבריאות לחייב את המאמינים האלה לתרום חלקי גוף, אלא אם כן הם מוכנים להסכים מראש להעניק את התרומה לטובת הציבור?
היטיב להביע את דעתו על הצעתה של שרת הבריאות סגן שר הבריאות לשעבר, ח"כ
יעקב ליצמן (יהדות התורה), שאמר כך: "זו הצעה הזויה, אנטי דתית, שאין לה מקום במדינה דמוקרטית". אבל גם אם צודק ח"כ ליצמן אין משמעות הדבר שחוקים מגוחכים מן הסוג הזה לא יבואו לאוויר העולם, וזאת מן הטעם הפשוט: כי השלטון במדינה דמוקרטית יכול לעשות כל מה שיעלה על דעתו גם אם המדובר בדבר חסר היגיון.