הצבר אירועי הונדליזם המבוצעים לאחרונה ביישובים ערביים, מהווה מושא לביקורת גוברת והולכת כלפי חוגים פנאטיים מקרב המתנחלים ביהודה ושומרון, שמעשיהם מקוטלגים, כמעט אוטומטית כ-"אירועי תג-מחיר".
היקלטות השם הגנרי "תג מחיר" בתודעה המקומית והבינלאומית, וכן השיוך ה-כמו-טבעי המתבקש של מבצעיו, מהווים סוג של הצלחה מזווית הראייה של מחוללי מעשי הפשע, לרוב נגד פלשתינים ולאחרונה גם כנגד ערבים ישראלים.
לא בכדי התבטאו גורמים ישראלים בכירים, מהדרג הממשלי ומהממסד הביטחוני כלפי אירועי "תג מחיר", בניסוחים מרחיקי לכת, דוגמת קביעתו של מפכ"ל המשטרה (בהתייחס לאירוע באבו גוש), כי מדובר במעשה "שיכול להדליק את כל מדינת ישראל ואפילו מעבר לכך", ובעיתוי אחר קבע ר' האגף המדיני ביטחוני במשרד הביטחון, האלוף עמוס גלעד כי "תג מחיר זה רצח, זה טרור נפשע שתכליתו לגרור אותנו למלחמת גוג ומגוג דתית-לאומית".
העובדה כי ההתייחסות אל הפעולות המכונות "תג מחיר" חווה סוג של "שדרוג" מעצם ההצבעה על המשמעויות האסטרטגיות העלולות לנבוע מהן, טומנת בחובה סממנים מאתגרים וממריצים מנקודת המבט של העומדים מאחורי פעילות זו. הללו יכולים לרשום לזכותם, במידה רבה של סיפוק, כי זיהו עוד נקודת תורפה קריטית במרקם המורכב של המציאות הישראלית.
הביזור המסתמן של היעדים כלפיהם מכוונים מעשי הונדליזם, ובכלל זה גיחות אל ישובים ערביים בתחומי "הקו הירוק", בהנחה מקובלת כי המדובר בפיגועי "תג מחיר", אמורות להנחיל מסר לפיו המדובר בביטוי עמוק של שנאה לערבים באשר הם. דווקא אירוע אבו-גוש, יישוב ערבי המגלם את הביטוי האולטימטיבי של הדו-קיום, חזקה שיעורר חשיבה "מחוץ לקופסא".
בעולם מבצעי המודיעין ובפרט בלוחמה החשאית, נעשה לעיתים שימוש מושכל ומבוקר בטכניקה המכונה "ל"פ שחור" (לוחמה פסיכולוגית "שחורה"), שמשמעותה, פעולה שנועדה להטמיע רושם המייחס את המעשה לגורם אחר, שאינו המבצע האמיתי. פעולה מוצלחת מקטגוריה זו, תותיר חותמה באופן שישרת את הצד שיזם אותה.
דוגמה לסוג של "מבצע" העשוי להיות משוייך למשפחת "הל"פ השחור" ניתן לדלות מפרשת "מסמך הרפז", שהתיימר להציג "תוכנית פעולה אופרטיבית" לתכלית מסויימת, תוך שימוש בלוגו של חברת מדיה מובילה, משל היה זה מסמך אותנטי.
בנסיבות של הסכסוך הישראלי-פלשתיני, משעה שהרשות הפלשתינית "הסירה את הכפפות" (בעצתם של גורמים בינלאומים העויינים את ישראל) ונקטה במהלכים מתוכננים נמרצים בחזיתות שונות, שתכליתם יצירת "דה-לגיטימציה" של מדינת ישראל בעיני מדינות ועמי העולם, ניתן להביא בחשבון גם פעולות "בלתי קונבנציונליות" השואבות את חיותן מהמימרה האלמותית של ניקולו מקייאבלי "המטרה מקדשת את האמצעים".
הגם שתיאוריות קונספירציה בהקשר לפעולות המסווגות כ"תג מחיר" הועלו בעבר, נראה כי הגישה המושלת בכיפה בקרב גורמי החקירה וההערכה בישראל נוטה לכיוון את הזרקור אל "המטבע שמתחת לפנס". דומה כי מימד הרגישות והנפיצות הנלווים לסוגייה זו, מחייב בחינה מדוקדקת של כל מרחב האופציות, תוך העצמת הדגש על המישור המודיעיני.
ראוי לזכור, כי תכנון מבצע במתכונת "ל"פ שחור", יחייב תמיד הקפדה על סממנים האופייניים לאותם גורמים האמורים להיות "מופללים". אשר על כן, גם אם לגבי חלק ממקרי הונדליזם ביישובים פלשתינים קיימות ראיות מצטברות המפלילות גורמים קיצוניים מקרב המתנחלים, אין להסיק מכך כי ידם של אלה בכל המקרים, ובפרט באלה החמורים במיוחד.
