קורבנות האונס המזעזע בגן העיר אולי קיבלו קצת סימני קריאה בעקבות העונש שנגזר על האנס, אחמד בני ג'אבר - 30 שנות מאסר. אולי לשני הצעירים הללו תבוא איזושהי הקלה, בידיעה שהמפלצת שהרסה את חייהם תירקב בכלא עשרות שנים. אפשר רק לקוות שכך הוא, כי מבחינתם הסובייקטיבית - שום עונש לא ירפא לחלוטין את הנזק, שום עונש לא ימחוק את הטראומה.
לעומת זאת, למי שחושב קצת על גזר הדין שחרצו השופטים
נורית אחיטוב,
מרים דיסקין ו
רענן בן-יוסף - יש כמה וכמה סימני שאלה. גזר הדין הזה מזכיר מקרים אחרים, בהם העונש היה חמור וכנראה חסר תקדים. כך היו 20 שנות המאסר שנגזרו של רוני ליבוביץ, ה"אופנובנק"; כך היו 17 שנות המאסר שנגזרו על
אתי אלון, מי שגנבה את הבנק למסחר. עם כל ההבדל העצום בין עבירות שוד וגניבה לבין עבירות המין החמורות ביותר, יש בכל זאת שני מכנים משותפים לשני המקרים הללו ולאונס בגן העיר. האחד: הפרופיל התקשורתי הגבוה שלהם. השני: אוזלת היד של הרשויות במניעת הפשעים.
ליבוביץ היתל במשטרה ובבנקים במשך חודשים עד שנלכד. אלון פעלה מתחת לאף של בנק ישראל ושל כל גופי הבקרה בתוך הבנק ומחוצה לו. בני-ג'אבר ביצע את מעשיו האיומים בליבה של תל אביב, מתחת לפרויקט מגורים יוקרתי ובמרחק יריקה מן העירייה. הפשעים הללו כיכבו בכותרות עם ביצועם, בעת הגשת כתבי האישום, לאחר ההרשעות ולקראת מתן גזרי הדין. וכאן עולה השאלה הכבדה: האם כל אלו השפיעו על העונש? במקרה של בני-ג'אבר, ניתן לחלק את השאלה הזאת לכמה שאלות משנה:
- האם העונש היה כה חמור וכה חסר תקדים, אלמלא המעשים האיומים הללו היו "זוכים" לכאלו כותרות?
- האם העונש היה כה חמור וכה חסר תקדים, אם לא היה מדובר בפלשתיני השוהה בישראל שלא כחוק?
- אם העונש של בני-ג'אבר הוא 30 שנות מאסר - התקופה הנקצבת בדרך כלל לאסירי עולם - מהו העונש הראוי לרוצחים? מהו העונש הראוי לרוצחי ילדים?
- אם העונש של בני-ג'אבר הוא 30 שנות מאסר, מה היה עונשו אילו חס וחלילה הקורבנות היו ילדים?
- בית המשפט קבע שמתחם הענישה הראוי הוא 35-25 שנות מאסר, והפלא ופלא - העונש נמצא בדיוק באמצע. מה זה מלמד על היישום של תיקון 113 לחוק העונשין, שנועד להבנות את שיקול הדעת בענישה? האין זה מלמד שהתאמתו התחזיות המוקדמות, לפיהן השופטים קודם יקבעו את העונש ואז יציירו סביבו את המתחם?
- מה יש להסיק מכך שהשופטים חייבו את בני-ג'אבר לפצות את קורבנותיו ב-258,000 שקל כל אחד? הרי ברור שהוא לא ישיג אפילו עשירית מהסכום הזה, ומאחר שזה לא קנס - הוא לא יישב בכלא כתחליף לתשלום. האין זה מלמד על פופוליזם המתעלם מן המציאות?
אלו רק שאלות, שאלות אמיתיות ולא רטוריות. אלו שאלות המתעוררות לנוכח גזר הדין. ייתכן מאוד שבית המשפט צודק. ייתכן מאוד שהשופטים, אשר נחשפו אפילו דרך הסדר הטיעון להיקפה של הזוועה, פעלו ללא כל השפעה של גורמים חיצוניים. אבל באותה מידה ייתכן מאוד, שהשופטים - שהם בני אדם, לא יצורים על-אנושיים - כן הושפעו מן הכותרות. ייתכן מאוד, שהשופטים - שכמו כל בן אדם רוצים אהדה ולא רוצים ביקורת - הטילו עונש שידעו שיתקבל בקריאות הסכמה. אני באמת לא יודע. אני רק יודע, שהשאלות הללו קיימות והן מטרידות.
