התקשורת - פספסה את העיקר התקשורת על כל ערוציה, התרכזה בבריחה, שהיא מטבעה יותר מעניינת, יותר תקשורתית. אבל מבחינה משפטית, בריחה יכולה להיות מהותית לתיק או שולית לגמרי. הנקודה העיקרית, אצל "עד מדינה" זה לא הבריחה או ההתנהגות שלו - אלא העדות. עד מרכזי יכול לברוח או להעלם שלוש פעמים, ולא תהיה לכך השפעה על עדותו או משקלה, אם יחזור ויעיד על הדברים שמסר - בבטחה, בעקביות ומתוך ידע תוך גיבוי בעובדות, ראיות ו/או מסמכים.
משקל העדות נבדק בבית משפט לפי אמינות העד ולא לפי התנהלותו, במהלך החקירה או המעצר. העד הספציפי בבר-נוער התקשר מיוזמתו למשטרה, ביקש את הגנתה והיא הסכימה ומכאן, שאננותה המוגזמת שהעד לא יברח או יעלם. העד לא היה במעצר, במסגרת התוכנית להגנת עדים, ולכן השמירה הייתה יותר רפויה וחלשה, אבל זה עדיין לא אומר שצריך לזלזל בשמירתו. העד בראיונות לפני ואחרי הבריחה חזר והצהיר שהוא עומד איתן אחרי הודאותיו וגילויו למשטרה ויחזור עליהן אחת לאחת בבית משפט.
יעשה זאת - אין מקום למשטרה או לפרקליטות לדאוג למשקל עדותו. עד שבורח במידה והוא מאוים, או נעזר באנשים מעוניינים מטעם הנאשם, מבריחים אותו לחו"ל, משלמים לו הרבה כסף, או מסתירים אותו בארץ, אם ניתן להוכיח זאת בראיות בבית משפט, ניתן להגיש את עדותו של העד שניתנה במשטרה כעדות קבילה לפי הפרוצדורה הפלילית, מה שקרוי סע' 10 א' - פ"ק הראיות (נוסח חדש) התשל"א-1971.
"עד מדינה" שחוזר בו מעדותו עד שבורח ונעלם, ולא ניתן להוכיח את סיבת הבריחה, יוצר בעיה רצינית למשטרה ולפרקליטות ואם אין ראיות ועדים אחרים, עלול להפיל את התיק. עד מרכזי שמועלם חי ולפעמים מת, אם לא ניתן להוכיח את הסיבה והאירוע, התיק הופך לפרובלמטי ולפעמים חסר ערך.
עד שחוזר בו מעדותו אם העד, חוזר בו, או מתקן אותו, מוסר עדות מגומגמת, לא זוכר, לא ראיתי, התרברבתי, השוטרים לחצו עלי וכו' וכו', ולא ניתן להוכיח לחץ, הפחדה, איומים ממשייים, העדות הופכת לבעייתית.
מהותו של "עד מדינה" עדותו מחייבת "סיוע" - סע' 54 א' לפקודת הראיות (נוסח חדש התשל"א-1971). בעיקרון - "עד מדינה", הוא אדם שמעורב בעצמו בביצוע הפשע, או הקשר או התכנון של הפשע, בין שהשתתף פיזית בביצוע, היה משקיף או המוח המארגן.
מעיקרון זה נגזרת המסקנה, שעד כזה הוא פרובלמטי, ספקולטיבי, אינטרסנטי ואסור להאמין בו בצורה עיוורת או ב-100% - וצריך וחייבים חיזוק לעדותו בעדים, ראיות או עובדות אחרות עצמאיות, כלומר: דרוש סיוע לעדות עד המדינה - סע' 54 א' לפקודת הראיות. "עד מדינה" מקבל טובות הנאה בכסף, בדיור, בשינוי זהות, בשליחה לחו"ל מטעמי ביטחון והגנה.
עד מדינה במשפט אולמרט מדובר ב"עד מדינה", שקיבל טובת הנאה כספית גבוהה, כולל משכורת חודשית עם הבטחה עתידית, טיפולים רפואיים והנאות אחרות שסוכמו בהסכם עד מדינה - לא היה עצור אבל היה שמור.
"עד מדינה" - במעצר או חופשי אין הכרח שעד מרכזי יהיה במעצר, אלא אם התנאים מחייבים זאת. במשפטים אזרחיים - לרוב העדים, לא במעצר ולרוב גם לא מאוימים, אם כי אין ביטחון בנושא זה. עד המדינה - במשפט אולמרט, נפטר במהלך המשפט ובמהלך עדותו כל מה שהעיד ונחקר עליו חקירה נגדית - שריר וקיים, היתר בעייתי מבחינה משפטית.
לסיכום: היזהרו מעדי מדינה, למרות שזה הכרח בל יגונה וכלי חשוב במלחמה בפשיעה ובמיוחד בפשע מאורגן בארץ, כמו בעולם.
הערה למקרה הספציפי הבריחה של העד, לא הייתה למעשה בריחה ממש, אלא קריאה לעזרה נפשית, לחיזוק, לבקשת תמיכה על המשטרה, לשנות גישה, לתת לבחור ליווי פסיכולוגי צמוד והבטחה לתמיכה נפשית וחברתית כל העת שיזדקק - ואז יהיה לה עד טוב למשפט.
