ערב הודעתה של ארצות-הברית על החלטתה לספק נשק מתוחכם לאופוזיציה הסונית בסוריה, העיתונות האמריקאנת שפעה דיווחים - לא על פרטי הסיוע, אלא על מחלוקת לכאורה בין נשיא ארה"ב לבין שר החוץ שלה. הדיווחים הללו נועדו אומנם לאפשר ל
ברק אובמה להתכחש לתוצאות הקשות הצפויות. אבל יותר מזה הם נועדו להסיח תשומת לב מסירובו של הממשל האמריקני למנוע מאירן להתגרען.
העמדת הפנים של הממשל שמדיניות החוץ של ארה"ב אינה נקבעת על-ידי הבית הלבן, אינה המצאה חדשה. למרות זאת, התקשורת
הפתייה "קונה" את הסיפור. ה"פייננשל טיימס", למשל, מייחס את "היסוסיו" של הנשיא האמריקני לספק נשק
מתקדם למורדים באסד, ל"אינסטינקט ההיפוקרטי" (לא להזיק) שבו ניחן הנשיא. האם אנו אמורים להבין מכך שהיה זה
ג'ון קרי, על דעת עצמו, שהתחייב בשם ארה"ב להעניק "סיוע צבאי דחוף..." לקבוצות הנמנות עם האופוזיציה הסורית?
ה"
לוס אנג'לס טיימס" מדווח כי "אנשי הסי.אי.אי. והכוחות המיוחדים של ארה"ב אימנו בחשאי מורדים סוריים בנשק נגד טנקים ונגד מטוסים מאז סוף השנה הקודמת...בבסיסים בירדן ובטורקיה".
שליט קטר הפורש, שייח' חמד בן יסים בן ג'אבר אלת'אני, הכריז כי החלטתה של קבוצת "ידידי סוריה" "לספק את כל החומר והציוד הדרוש לאופוזיציה בשטח...היא הדרך היחידה להשיג שלום". הוא לא פירט איזו קבוצה של "האופוזיציה בשטח" מקבלת את הנשק. אך ב
הצהרה קודמת שלו ציין כי "במצב מסוג זה, לא ניתן לערוב לכך שנשק זה או אחר לא ייפול לידיים בלתי רצויות".
מבחינת קטר, כפי שראינו לכל אורך הדרך, בעזה ולאחרונה בלוב, הידיים הנכונות הן אלה של מיליטנטים איסלאמיים כדוגמת אלה שרצחו בשנה שעברה את ארבעת האמריקנים בבנגזי. באוגוסט 2012 שחררה מחלקת המחקר הפדרלית של ספריית הקונגרס האמריקנית לפרסום דוח המתעד כיצד "ניצלו תומכי אל-קאעידה בלוב את המהפכה של 2011 להקמת מיליציות חמושות היטב, מאומנות היטב, ובעלות ניסיון קרבי". הסיוע שהעניק הממשל האמריקני לכוחות האופוזיציה הלוביים, בעלי בריתה של קטר, הוליד מדינה שסועת מלחמות, התנגשויות יומיומיות,
עינויים, מעצרים שרירותיים ושלטון השריעה. באופן דומה, הקבוצות הנתמכות על-ידי קטר הוסיפו שמן למדורת הקרבות הסורית.
מתן נשק מתוחכם לקבוצות חובבניות, שאורגנו בחופזה במטרה להכריע את הצבא הסורי, הוא ערובה לכך שנשק כזה ייפול לידיים הלא נכונות. מצב זה רק יגביר את האנדרלמוסיה ויאריך את הלחימה העקובה מדם, יהיו המנצחים בה אשר יהיו - שיעים או סונים. יתירה מכך, נשק אמריקני ינוצל על-ידי ג'יהאדיסטים להמשך המלחמה, לערעור היציבות של האזור ואף להתקפות נגד אמריקנים. ברור שפרטים "משניים" כאלה אינם מטרידים את הממשל האמריקני שלא הוטרד מלקחי התוצאות המחרידות של שגיאותיה של ארה"ב בעירק ובאפגניסטן, ולא למד מהם דבר.
התנהלותו של אובמה בעירק, לוב ומצרים, והחלפת הדיקטטורות הצבאיות שם בעריצויות איסלאמיסטיות, עומדות בניגוד מוחלט להצהרותיו על תמיכתו בקידום זכויות האדם הבסיסיות. נראה כי תמיכתו העקבית של אובמה באחים המוסלמים ה"רפורמיסטים" תביא להחלפת הדיקטטורה הצבאית האלימה של אסד ב"שלום" המבוסס על ברברית סונית ו/או שיעית. וחמור מכך, ההתערבות האמריקנית בסוריה עוזרת להסיח את הדעת מאירן ומאפשרת לאיותאללה להשלים את פיתוח הנשק הגרעיני, שיאיים לא רק על קיומה של ישראל, אלא על כל מה שעד לאחרונה נחשב אינטרס אמריקני במזרח התיכון ומעבר לו.
