קרב השבת" החדש נפתח בת"א הוא בעצם מעלה מספר שאלות יסודיות ביחס ל"יום המנוחה". ראשית, מהו "יום המנוחה", שנית יש לשאול מהי תוכנת ה"מנוחה" ועל איזה שירותים, עסקים ופעילויות היא חלה. ויתכן שיש גם "מנוחה" שלימה" ויש גם "מנוחה חלקית", ואם היא חלקית באיזו מידה היא כזו. מאחר שכותב שורות אלו איננו חושב שעיר חילונית - ובודאי שלא עיר נוכרית, צריכה להיות כפופה למושג "יהודי", שאיננו אלא דתי, הרי שרוב הערים בארץ צריכות להגדיר את התשובות לשאלות הקודמות ביחס ל"מנוחה" ומשמעותה. תהיינה גם ערים שבאזורים מסויימים - על-פי הדמוגרפיה, תהיה שם ה"מנוחה" מלאה או חלקית יותר מאזורים אחרים באותה עיר. עד היום השאלות הללו לא נדונו וחוקי העזר העירוניים לא חתכו בהם כמו שצריך.
עניין יום השבת - כיום מנוחה ארצי, איננו לדעתי שאלה של ה"אופי היהודי" של המדינה, משום שזו איננה מדינה דתית, אלא שאלה של רוב תושביה של המדינה, ואלה הם יהודים. ומה אני רוצה לומר בכך? מאחר ש"יום מנוחה" אמור להיות יום שבו יותר ויותר מקומות יהיו סגורים ואילו יותר ויותר עובדים לא יעבדו הרי שהולכים אחרי הרוב. במדינה הזו רוב האזרחים יהודים וחלק גדול ביותר מהם לא יוכלו לעבוד בשבת אם יהיה יום מנוחה אחר, הרי שיום השבת צריך להיות יום המנוחה ועל כך אין שום ויכוח. מנגד יש להתחשב בעובדים מדתות אחרות שיחפצו לשמור יום אחר כיום המנוחה שלהם ולעבוד - אם יתאפשר להם, בשבת. כנ"ל גם לגבי מועדים וחגים. אך במקומות שהעיריות תחלטנה כי יש אפשרות של תעסוקה בשבת הרי שאין סיבה שהיא לא תתקיים בתנאי שעובדים שחפצים לשמור את השבת לא יפגעו בתעסוקתם ולא יופלו במעמדם ובשכרם.
לפני זמן לא רב עלה שוב הרעיון להפוך את יום ראשון ל"יום המוחה" הרשמי והאזרחי בישראל כפי שזה קיים בכל העולם, לצד יום השבת, ואילו את יום השישי למלא בשעות עבודה במקומו. זוהי הצעה לא ריאלית מבחינת הוספת עוד יום חופש ומנגד גרימת אנדרלמוסיה בהוספת שעות ביום שישי, בו יהיו מנועים (ובעיקר בחורף) אחוזים גבוהים מהיהודים לעבוד. ההצעה הזו באה מכיוון עולי חבר העמים שעדיין רבים מהם - ובמיוחד הלא יהודיים, לא הבינו שהם הגרו לישראל ולא ישראל היגרה אליהם. גם השימוש המסיבי בשפה הרוסית בישראל - בגלל בואם של הסלאבים, הינה חוצפה , ובמיוחד כאשר עובדים ישראלים הוכשרו ללמוד את השפה בקורסים שעלו הון תועפות למדינה. בשום מדינה בעולם לא מכינים את התושבים המקוריים בלימוד שפתו של המהגר ועוד בזמן ששפות יהודיות אחרות נעלמו חלקית ואף לחלוטין (האידיש וה"לדינו").
מגוחך לשמוע אנשים בארץ מדברים על "ציונות" ומנגד לראות אותם משקיעים בשפה הרוסית במקום שהמהגרים (והבעיה היא עם המהגרים הלא יהודיים שבהם) ילמדו את העברית. מאז קום המדינה לא היה מצב שבו יהודים מרומניה, מרוקו, פולין וכו' ביקשו ששפת מדינתם תהיה רשמית אלא הללו הוצרכו ללמוד את העברית. זו הייתה גם הגישה של העלייה מבריה"מ בשנות ה-70 וה-80 , כאשר רוב רובם של העולים היו יהודים. אם המהגרים הסלאבים הלא יהודים רוצים בכל זאת להשתלב כאן הם צריכים לדעת שהשפה כאן היא עברית ויום המנוחה הוא שבת בדיוק כמו שיהודי ארה"ב ובריטניה יודעים ששפת מדינותיהם היא אנגלית וים המנוחה הרשמי שם הוא יום ראשון.
