יוזמת ג'ון קרי פוגעת בארה"ב ובשלום

הרחוב הערבי רותח מצפון מערב אפריקה דרך מצרים, סוריה וירדן ועד עירק והמפרץ הפרסי; אירן דוהרת למועדון הגרעין; סעודיה ומפיקות הנפט הערביות הפרו-אמריקניות בפניקה; אנטי-אמריקניות ואיסלאמיזציה מתפשטים במדינות ערב ומאיימים על אינטרסים אמריקנים; טורקיה הפכה מציר מרכזי בנאט"ו למנהיגה בעולם האיסלאמי; תאי טרור איסלאמי מתרבים בארה"ב; ורוסיה וסין משרישות מעמדן במזרח התיכון. אבל, מזכיר המדינה, ג'ון קרי, מתמקד בנושא הפלשתיני שהוא גורם צדדי במזרח התיכון הגועש. הוא מעריך שפתרון העניין הפלשתיני ישדרג את תדמית ארה"ב בעיני הערבים וימתן את האזור. הוא סבור שהנושא הפלשתיני מרכזי בעיצוב המזה"ת, בבת-עינן של מדינות ערב, אחת הסיבות לטרור האיסלאמי האנטי-אמריקני ולב הסכסוך הערבי-ישראלי.

אבל, החורף הערבי הסוער אינו קשור כלל לעניין הפלשתיני. יותר מכך, מדינות ערב רואות בפלשתינים גורם חתרני ולכן מרעיפות עליהם מלל ולא משאבים. הטרור האיסלאמי מתמקד בארה"ב למרות לחץ אמריקני על ישראל לוויתורים סוחפים לפלשתינים ב-1983 (פיצוץ שגרירות ארה"ב ומפקדת המרינס בבירות), 1993 ("מגדלי התאומים"), 1995/6 (רצח חיילים אמריקנים בסעודיה), 1998 (פיצוץ שגרירויות ארה"ב בקניה וטנזניה) ו-2000 (פיצוץ ספינת הקרב USS Cole בעדן). הסכסוך הערבי-ישראלי לא פרץ עקב - או עבור - הפלשתינים, כפי שמלמד סיום מלחמת השחרור: ירדן ומצרים כבשו - ולא העבירו לפלשתינים - את יו"ש ועזה. מדינות ערב אף לא התערבו במלחמות ישראל בטרור הפלשתיני ב-1982 (של"ג), 92-1987 (אינתיפאדה ראשונה), 2005-2000 (אינתיפאדה שנייה), 2006, 2008 ו-2012 (חמאס בעזה).

הקמת מדינה פלשתינית תפגע באינטרסים וערכים אמריקנים: תחסל את המשטר ההאשמי הפרו-אמריקני; תעמיק את חדירת רוסיה, סין, איאן וצפון קוריאה למזרח הים התיכון; תעניק רוח גבית לחינוך לשנאה ולטרור האיסלאמי; תוסיף קול אנטי-אמריקני בעצרת האו"מ; תמשיך את דרך ההנהגה הפלשתינית שתמכה בנאצים, בגוש הקומוניסטי, בחומייני, בצדאם חוסיין ובבן-לאדן; ותעניק פרס למשטר האחראי לגל פליטים נוצרים מבית לחם, בית ג'אלה ורמאללה.

מדינה פלשתינית תמזער את ישראל לרצועה של 20-15 ק"מ לחוף הים התיכון, הנשלטת ע"י רכסי יו"ש - "רמת הגולן" של ירושלים ות"א - במציאות הפרועה של המזרח התיכון. ישראל תהפוך מנכס - לנטל - ביטחוני עבור ארה"ב; מנושאת מטוסים אמריקנית הגדולה בעולם שאינה זקוקה לאף אמריקני לספינה רעועה שאינה מסוגלת לקדם אינטרס אמריקני.

למרות כוונתו הכנה של קרי הצעותיו מקצינות את תביעות הפלשתינים, החייבים להיות יותר "פטריוטים" מארה"ב. כל יוזמות השלום של ארה"ב מ-1949 נכשלו ואף הוסיפו שמן למדורה. לעומת זאת, הסכמי השלום עם מצרים וירדן הושגו ביוזמה ישראלית ובמו"מ ישיר. ב-1977 הצטרף הנשיא קרטר ליוזמת רה"מ בגין אחרי שניסה להכשילה. ב-1994 הגיע הנשיא קלינטון לטקס חתימת ההסכם עם ירדן.

יחסי ישראל-ארה"ב אינם סבים על הציר הפלשתיני, אלא על ציר ערכים, אינטרסים ואיומים משותפים. האינטרס האמריקני במזרח התיכון אינו מעוגן בנושא הפלשתיני, כפי שמדגיש הכאוס הפנימי והאזורי במדינות ערב.

צמצום המעורבות האמריקנית בסכסוך הערבי-ישראלי והגברתה באזורים הקריטיים יותר במזרח התיכון תטיב עם האינטרס האמריקני, יחסי ישראל-ארה"ב ותהליך השלום./B>