לפני למעלה משבוע אימץ השר בנט את הקונסרבטיבים לחיקו המשפחתי וציין בפניהם כי הוא שמח לפגוש "אחים ואחיות". כלומר - משפחה שלו. והם אפילו לא ידעו שהם כאלה!
אני אישית אינני אוהבת את השימוש יתר במילה "אחי", "אחים", ו"אחיות" כשאין שום קשר משפחתי.
זה מעלה בי אסוציאציות מטרידות: כי אחים זה - האח בנדיקט למשל. ככה נקראים הנזירים, הכמרים הנוצריים. האחות מריה או "האחים המוסלמים" או בכלל כתות שונות. זה גם נשמע קצת פטרוני ומזויף.
ביהדות אחים זה רק במשפחה. אם כי יוסף ואחיו למשל - מעלים אסוציאציה מטרידה מעט. אבל בסוף אחרי הרבה מאוד ייסורים, היה בסדר. זמן מה אחר-כך היו עוד ייסורים. טוב, ככה זה אצל יהודים. או קין והבל. דוגמה קצת קיצונית אולי. דוד ויהונתן, למשל, לא היו אחים, אבל היו חברים נאמנים בנפש.
כי היהדות מציאותית ושפויה. כי יהודים אינם אחים זה לזה. אלא "כל ישראל ערבים זה לזה". זה הרבה יותר מחייב. או "כל ישראל חברים" גם זה טוב. אבל אחים? כאילו, כמו האחים המוסלמים של מורסי למשל?
ואם בכל זאת רוצה בנט משפחה מורחבת, כדאי שיפנים שמהמקום בו הוא נמצא, מהמגזר הנכבד אותו הוא מייצג, אותו מגזר הנקרא בשם המכובד "הבית היהודי", אין הקונסרבטיבים או הרפורמים יכולים להיות אחיו ואחיותיו. אלא אם כן, הוא נמצא במקום הלא נכון.