שרון צדק בהינתקות

הכותרת נכתבה כמות שהיא באה למשוך את כל האספסוף שקורא עדיין "עליהום" על אריק שרון לבוא ולהגיב, לקרוא לי בשמות גנאי או סתם לקלל, כי אני לא מאמין שמישהו מהמגיבים יבין בכלל מה היה הערך הגדול של "ההינתקות" שלדעתי בראיה עתידית-היסטורית, יקראו לה "מהלך מבריק" (כמה חמומי מוח כבר מקללים אותי..). ובכן בואו ונעזוב את הטיעון הדתי הכושל ש"לא עוזבים נחלת אבות" או "אלוהים נתן לנו ארץ זו" כי הרי אז נדרוש גם את אדמת ירדן ועירק... ובכלל, הבה ונזכור כי "ארץ פלשת" מעולם לא הייתה נחלת השבטים...

גוש חסר הגנה

כדי להעמיד דברים בפרופורציה עלינו לזכור כי אריק שרון נחשב אצלנו ובעולם הרחב מנהיג צבאי מהשורה הראשונה, אסטרטג מעולה וגם ציוני בכל רמ"ח אבריו. מכל מקום, הוא לא היה שמאלן ולא חבר מצפן... ...(וגם אני לא...). רצועת עזה טרם ההינתקות הכילה כמעט מיליון וחצי פלשתינים קנאים, רובם אנשי חמאס שכל מעיינם היה נתון ברצח יהודים. גוש קטיף היה בלב אוכלוסיה זו, (8,000 אזרחים, שרובם נשים וילדים שאינם מסוגלים להגן על עצמם). הם חיו בשטח גיאוגרפי מאוד פגיע ואכן הדם הוקז שם ללא הפסק. המדינה נזקקה לשתי אוגדות + יחידות ים ואוויר כדי לטפל ברצועת עזה בכלל, ובהגנה על גוש קטיף בפרט, מאמץ ביטחוני וכלכלי עצום ובשום אופן לא פרופורציונלי למדינה המחויבת להגן על כל אזרחיה. האוייב גם הצליח להשיג מרגמות שצה"ל ידע שלא יוכל לנטרל והקסאמים חיכו לשילוח במאותיהם. הברירה ל"עקירה" הייתה שתוך מספר חודשים צה"ל יהיה חייב להיכנס ולכבוש את כל רצועת עזה במחיר דמים גבוה ביותר. לפיכך, החישוב הצבאי-ביטחוני אמר : זהו שטח שיש לסגת ממנו כדי ליצור מצב אסטרטגי נוח יותר, ולהגן באופן הטוב ביותר על אלפי אזרחים הנתונים בכיס הסגור כמעט לחלוטין והמוקף באויב רצחני. ואני מציע בנקודה זו ,שילך כל אחד ויבדוק כמה נפגעים היו לפני העקירה וכמה אחריה...וזאת לאחר שתי מלחמות קטנות באזור.. החישוב האסטרטגי המבריק יותר של שרון, וקצת ארוך טווח ,עמד על כך שעלינו לפרק את היישות הפלשתינית, דהיינו - במקום 4 מיליון, 2.5 מיליון ישארו בגדה ומיליון וחצי ישארו בכלוב שיקרא רצועת עזה, שם נשכיל לסגור אותם עד שמצרים תאות לספח אותם - וזה חייב לקרות תוך מספר שנים. כדי לבצע מהלך זה היינו חייבי לעזוב כל סנטימטר מרובע ברצועה כדי שלא תיווצר עילה ערבית או בינלאומית לכך שאנחנו עדיין "כוח כיבוש" ברצועה. בנקודה זו אני רוצה להבהיר לכל אלו הטוענים שהיינו צריכים להשאר בציר-פילדלפי (טענה שהיא נכונה בהחלט רק מבחינה צבאית טקטית!) ולאלו שטוענים שלא היינו חייבים לנטוש את ישובי צפון הרצועה השלווים, כי השיקול פה היה מדיני ואסור היה לתת לערבים או לעולם פתחון פה בנושא!!!

תוצאות צפויות לא צפויות

יתכן שאריק שרון לא חזה את עוצמת מתקפת הקסאמים הבלתי פוסקת מהרצועה לאחר נטישתה על-ידי צה"ל והמתיישבים, אבל אני גם מאמין שאם הוא היה עדיין המנהיג, מכות הנגד מצידנו לחמאס היו כואבות פי כמה...בכל זאת, אינני מאמין שהוא היה נמנע מההינתקות. אך מה שקרה בעקבות ההינתקות, היה "בונוס" נוסף למדיניות הישראלית שיודעת כיום שאין לבצע יותר "התנתקויות" לנוכח הסכנות הגדולות ממהלך שכזה, וגם העולם הגדול מבין זאת..עמדותינו בכל מו"מ עתידי לגבי יהודה ושומרון יושפעו ממה שקרה לאחר שעזבנו את רצועת עזה ולכן גם שאלת פירוז הגדה הינה כיום אקסיומה עבור ישראל. השלכה חיובית נוספת, נובעת מהעובדה שנאלצנו ב-7 השנים האחרונות לפתח מערכות נגד טילים שיסיעו לנו בבוא הזמן גם בגבולנו הצפוני. שואלים אותי לא פעם בהרצאות שאני נותן, מדוע אריק שרון לא הסביר את מהלכיו לציבור הרחב, אני טוען שאסור היה לו לספר לעולם את מה שהוא הולך לעשות לרשות-הפלשתינית (דהיינו- לקצץ אותה ב-40%...), כי האירופאים והאמריקנים (והאו"ם) היו מיד יוצאים להכשיל צעד שכזה, לכן הוא דיבר רק על "להציל את המתיישבים" וזה שהם סרבו להיות מוצלים. אינו אומר דבר לזכותם, הם אינם קנאי מצדה, ולא היה להם כל זכות להקרבת משפחותיהם על בסיס של הלכה דתית מעודכנת.. או אגדה ציונית מומצאת.. בסיכום אני רוצה להוסיף שבטיפולי בנושא זה, אני לא מתכחש לעובדה שמאות רבות של משפחות נפגעו קשה מהצעד הזה של "עקירה" ואין לי אלא להשתתף בכאבם ובצערם. יותר מכך, אין לי ספק שהמדינה נכשלה בהבטחותיה לכל המפונים, לדאוג למגורים ולפרנסה, ועל כך אין סליחה. מצד שני אני מניח שלו אריק שרון היה פעיל בשנים האחרונות הוא היה מטפל בנושא כאוב זה כי זו הייתה הבטחתו ומילה שלו הייתה מילה.