נשיא מצרים המודח
מוחמד מורסי ותומכיו טוענים ללא הרף כי הוא נבחר בבחירות דמוקרטיות, וכי כל ניסיון לטעון נגד מעשיו הוא פגיעה בלגיטימיות (שרעיה). בנאומו האחרון, חזר מורסי על המושג "לגיטימיות" 56 פעמים. לכאורה, טענות אלו נשמעות הגיוניות וצודקות. אך מי שמסתכל מקרוב על מה שקורה במצרים זה שנה, אינו יכול שלא להרהר בצדקתה של טענה זו ולא לעמוד על הזיוף וההונאה שבה.
יש לציין כי מורסי נבחר ברוב דחוק של אחוז אחד לעומת יריבו אחמד שפיק. זאת ועוד: 48 אחוזים מבעלי זכות הבחירה החרימו את הבחירות. משמעות צעדם זה היא שהם לא תמכו במורסי וב"אחים המוסלמים", שכן הם יכלו לעשות זאת אם חפצו בכך, שכן "האחים" היו מאורגנים ודאגו להסיע חולים, זקנים ונכים לקלפי. המסקנה המתבקשת היא שבפועל מורסי זכה רק ב-26 אחוז מכלל בעלי זכות ההצבעה.
אך לא זה העניין העיקרי. "האחים המוסלמים" ובעלי בריתם הסלפים מתעלמים מכך שהדמוקרטיה אינה נמדדת רק בקלפי ובפתק שמטילים בו אחת לכמה שנים, אלא במשילות של הגוף הנבחר, ביצועיו וסדר יומו. אלה הם הקובעים אם השלטון הוא דמוקרטי או לא, ואילו הבחירות אינן אלא שלב ביורוקרטי ראשוני של הדמוקרטיה.
שליטה מוחלטת קיימת תמימות דעים בדעת הקהל הבינלאומית כי התנהלותם המדינית של מורסי בפרט ו"האחים" בכלל לא הייתה דמוקרטית. הם חטפו את השלטון והחלו למשול כאילו רק הם קיימים, בלי להתחשב בקשת הפוליטית המצרית בכללותה. הם לא גילו הבנה כלשהי שקבלת האחר היא תנאי לקיום הדמוקרטיה. הם הדיחו את האופוזיציה מכל המגזרים ומינו את אנשיהם, הנפיקו פסקי הלכה המתירים חיסול של מתנגדיהם ורדיפות של מיעוטים, הם שלטו שליטה מוחלטת בכלי התקשורת, הם הכתיבו על כלל העם מה עליו ללבוש, לְמה עליו להאזין ואת מה עליו לקרוא והם איימו להרוס ולרסק את הפירמידות ואת כל אתרי הציוויליזציה הפרעונית. האומנם זוהי דמוקרטיה?
גם חמאס, שלטון האיותאללה באירן, הפאשיזם האיטלקי של מוסוליני והמפלגה הנאצית בהנהגת היטלר נבחרו בבחירות דמוקרטיות. אך התנהלותם לא הייתה דמוקרטית. לפי שיטתם של "האחים המוסלמים", הבחירות הדמוקרטיות הן מעין מכניזם להגיע לשלטון ותו לא.
ב-2005, כש"האחים המוסלמים" זכו לראשונה בייצוג נכבד במועצת העם - 88 נציגים מתוך 444 מושבים - הכריז מדריכם הרוחני מוחמד מהדי עאקיף: "הדמוקרטיה בשבילנו היא כמו כפכפים: אנו נועלים אותם, וכשמגיעים לבית המרחץ (חמאם) - משליכים אותם".
אך יש עניין מעל לכל, חשוב לזכור כי המשילות הדמוקרטית אינה מתיישבת עם האיסלאם הקנאי הקיצוני, שכן המוסלמים הקנאים דוחים עקרונית את הנוסחה של שלטון העם - שהוא הרי המהות והתמצית של הדמוקרטיה. לשיטתם, השלטון הוא של האל, דרך נציגו או צילו עלי אדמות. נציג זה הוא המנהיג הדתי. אצל השיעים זהו איש הדת המייצג את האל (וויליאת אלפקיה).
קריסת שלטונם של "האחים המוסלמים" במצרים שעליו חלמו כ-85 שנה היא בבחינת מכה אנושה לשלמות התנועה ברחבי העולם הערבי - בירדן, סעודיה, מדינות המפרץ, חמאס ומדינות צפון-אפריקה, כמו גם לשלטון חמינאי באירן. "האחים המוסלמים" הגישו לעולם ראיה חותכת שכשלונם אינו דגם לחיקוי וכי האיסלאם הקיצוני אינו הפתרון, כפי שחזרו וטענו.
