צריך, כנראה, להיות אופטימיסט מושבע כדי להאמין ש
נוחי דנקנר אכן יעמוד במילתו ויחזיר את מלוא-חובותיו לציבור. אין זאת כי אם רק פתי, או מישהו נוסח מיליונר המרגרינה של פעם, יסכים לפזר כספים על ימין ועל שמאל ולהפקידם בידיו של מפסידן שכמותו. אלא שהדעת נותנת שאין שום סיכוי שדנקנר ירצה, אי-פעם, את נושיו הרבים בפיצוי.
אם להאמין לגרסת הטייקון, אין, בעצם, שום יסוד לדאגה, שהרי - כפי שהוא מעיד על עצמו - החברות שבבעלותו הן עתירות-נכסים. אם, אומנם, כך הם פני הדברים - אז איפה הכסף? מן הסתם הוא חבוי הרחק מעין רואה ומאוזן שומעת. סימכו על טייקון מתוחכם שכמוהו, שכמו חתול שנזרק מן הגג - הוא מצליח תמיד לעמוד על רגליו. אפילו בבית המשפט הוא משכיל להעמיד פני תמים ולקנות את ליבו של השופט התורן כדי לקבל ממנו ארכה.
ובכל זאת אין התמונה ורודה, כי לנוחי אין משקיע באופק. המיליארדר הארגנטינאי, אדוארדו אלשטיין, שאמור היה להיות עוגן הצלה לטייקון הכושל - קיבל בגללו רגליים קרות וסירב להמשיך ולתמוך בו. אחרי ככלות הכל כבר ירד בעטיו לטמיון סכום-עתק של 120 מיליון דולר.
הגיעה העת שמחול השדים סביב בעליו של הקונצרן הגדול בישראל ייפסק לתמיד. די לסלחנות ולחמלה כלפי מי שבזבז את כספי הציבור ושמעמיד עכשיו פני צדיק תמים. המוצא היחיד להבטחת הכספים שנעלמו הוא עיקול נכסיו של נוחי דנקנר, כפי שעשה זאת הבנק לטייקון אחר מסוגו -
אילן בן-דב.
אי-אמון בשורה התחתונה: בנוחי דנקנר אסור בתכלית להביע אמון. הניסיון הוכיח כי מילה שלו איננה מילה. ולמי ששכח - ראוי להזכיר: על-פי חקירת הרשות לניירות-ערך היה זה הוא שהריץ את מניות אי.די.בי באורח בלתי-חוקי. פירושו של דבר הוא אחד: על-מנת להעלות את ערך המניה של אי.די.בי - רכש דנקנר את המניות במחירים נמוכים, באמצעות מקורבים, כדי למכור אותן בערך-שוק גבוה יותר, ובדרך זו להעלות את ערכן של המניות. ממש בנוסח ישראלסקי-ספקולנטקי.
ולמי שבכל זאת תמה, מה לציבור הישראלי ולגורלה של אי.די.בי - המענה הוא ברור: הדברים אמורים בחברת-אחזקות, שבבעלותה נמצאות, בין היתר, חברת כלל-ביטוח, דיסקונט השקעות - הכוללת את שופרסל, נטוויז'ן, סלקום, גב-ים, כור-תעשיות, ועד לא מזמן גם
מעריב. במילים אחרות: כמעט רבע מהחברות הגדולות הפועלות בישראל.
המסקנה די ברורה: בידי איש שכמותו אסור להפקיד עוד כספים. שהרי חדלות הפרעון של אי.די.בי - פירושה הוא אחד: היא לא תוכל לשלם את חובה למחזיקי החוב שלה - כלומר: לציבור. גם משתמע מכך בבירור שכל החברות שבבעלותה - ובראשן שופרסל, כלל-ביטוח ודיסקונט-השקעות - יקרסו בהקדם ויימכרו לכל מיני בעלי-הון אחרים במחירי-רצפה של ממש. זהו תרחיש האימים הצפוי לכולנו.
