נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המפורסמים מדי שנה לרגל ט"ו באב, מצביעים על כך שאחד מכל חמישה זוגות בישראל נישא בעיריית ניקוסייה כדת הקפריסאים. לכאורה, הדבר אינו מפתיע. אולם מעבר לכרסום בזהותה היהודית של המדינה, יש כאן גם סכנה להתפוררותה של הלכידות שלנו בישראל.
ט"ו באב אינו חג "רומנטי" של רווקים ורווקות המוצאים את זיווגם בבגדי לבן שאולים בכרמים בהרי בנימין. למעשה, זהו יום שבו שבטי ישראל השונים, שהחרימו את שבט בנימין מלהינשא עימם, החליטו לשבור את החרם שהוטל ולחזור להינשא עם בני השבט ובנותיו.
נישואים בין שבטים הם המפתח ללכידות החברתית. ערבוב של ותיקים ועולים, אשכנזים וספרדים, יוצאי חבר העמים ויוצאי אתיופיה. הסלט המשפחתי הזה מטשטש את חומות הניכור וההבדלים שבין עדות ושבטים. לכן, פגיעה בהליך הנישואים עלולה ליצור חיץ שכזה, והוא עתיד לאיים יותר מכל דבר אחר על שלמותה של החברה הישראלית. ביום שבו בן למשפחה דתית או מסורתית לא יוכל הלכתית להתחתן עם ילד שהוא תוצר של משפחה שנישאה בנישואין אזרחיים, אנחנו נהיה עדים לחורבן.
שני אבות קדמונים למצב זה. הראשון הוא הממסד הדתי שעדיין לא הפנים, כי חקיקה אינה גורמת בהכרח להזדהות. הממסד הדתי היה זקוק לניעור של צהר כדי להתחיל לחשוב כיצד להתחבר אל הלבבות של הישראלים הפוקדים את שעריו.
האב הקדמון השני, ואולי האחראי ביותר, הוא הפוליטיקאי ואיש הציבור החילוני. הוא, כמו הציבור שממנו בא, אדיש לגמרי לנושא עליו אנחנו מדברים. מבחינתו שאלת "שירותי הדת" יכולה להיות נחלתם של הרבנים החרדים, מאחר שממילא זה לא נוגע אליו. אלא שאותם רבנים חרדים אינם מכירים כלל וכלל את הציבור החילוני. הם אינם מכירים את הלכי חשיבתו, את אורח חייו, את מקורות היניקה התרבותיים שלו, וממילא הם אינם יכולים להיות רבותיו. בדיוק כשם שרב איש הציונות הדתית אינו יכול להיות אדמו"ר של חסידי גור.
הפוליטיזציה של הדת, דהיינו הפיכת הממסד הדתי לג'ובים המחולקים לפי מפתח פוליטי, היא הרס היהדות במדינת ישראל. זהו סיכון אסטרטגי לקיומה של המדינה, לפחות מבחינתו של מי שחושב שלמרכיב הזהות יש תפקיד משמעותי בכושר העמידה שלנו. לא די שרב או מנהיג דתי יהיה גדול בתורה. זהו תנאי הכרחי, אך לא מספיק. הוא צריך להיות מסוגל לדבר בשפה של הדור: "וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו, כי הוא יעבור לפני העם הזה והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תראה". התלמיד עולה על רבו, לא בידיעת התורה, אלא בהתאמה לדור שאותו יש להנהיג. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קוראים ליהושע להוביל, לקחת את ההגה, כי הוא מדבר בשפה של הדור הזה.
ט"ו באב עומד לפתחנו, והשנה מועד זה מתחבר עם פרשת שבוע אקטואלית ועם סיומה של מערכת בחירות מתישה לראשות הרבנות הראשית. אם נזכה, נוכל בשנה הבאה לראות נתונים מחמיאים יותר בנוגע לכמות הישראלים שמחליטים למסד את קשריהם כדת משה וישראל. שינוי זה עשוי לקרות לו ייבחר רב ראשי מתאים, כזה המדבר בשפת הדור ויודע, כי חייבים לחברו למען הלכידות החברתית של כולנו כעם אחד.
