וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא

תלמידי חכמים, אמרו חז"ל, מרבים שלום בעולם. האם באמת התכוונו לכך, כפשוטו, או שמא נקטו לשון גוזמה פרועה? אם אכן התכוונו לכך, כי אז מתברר שמתחזים מסוימים לתלמידי חכמים, אינם אלא עמי ארצות ועוכרי ישראל, שפיהם דיבר שווא וימינם ימין שקר. שהרי כיצד ירבו שלום, כשגידופים וחרפות נפלטים מפיהם בקצב של מכונת ירייה? ואולי בעצם נאמרו הדברים בפי חז"ל בלשון סגי נהור, עם קריצה צינית מתובלת בחיוך מר. לא מפתיע כלל שהנאצות באות בזו אחר זו מפי בכירים בכנופיית שס. החשש מאובדן השליטה, מדרדר אותם למעשי שטות. וכבר אמר ריש לקיש, מגדולי אמוראי ארץ ישראל, שאין אדם עובר עבירה, אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות. פעם טענו ברגע של אובדן עשתונות, שהבית היהודי הוא בית של גויים, ופעם אחרת שוב איבדו שליטה וטענו שהרב סתיו, שדווקא מצליח להאהיב שם שמים על הבריות, הוא רשע מרושע. עכשיו גילו בש"ס שהציבור הסרוג הוא עמלק, ו"הם יהודים הם?". מפתיע עד כמה הם שוכחים את כל ההלכות שבין אדם לחברו, פוסלים במומם, ובעוונותינו גם מוציאים שם רע ליהדות ולהלכה. באמת, תראו מי שמדבר. דווקא אלה שזכו לייצוג הגדול ביותר מאז ומעולם בכלא מעשיהו. עבריינים עם קבלות: ח"כ בסיעת שס יאיר לוי, הורשע בגניבה, זיוף ורישום כוזב, ונדון ב-1992 ל-4 חודשי מאסר ולקנס 275 אלף שקל; ח"כ יאיר פרץ, שהורשע ב-2006 בקבלת דבר במירמה ונדון לשנת מאסר על תנאי וקנס של 6,000 שקל; ח"כ עופר חוגי הורשע בקבלת דבר במירמה, שימוש במסמך מזויף ורישום כוזב ונדון לשתי שנות מאסר וקנס 12,000 שקל; ח"כ שלמה דיין שנדון ב-2008 ל-4 חודשי עבודת שירות, בגין קבלת דבר במירמה וזיוף; ח"כ שלמה בניזרי שהורשע בלקיחת שוחד, הפרת אמונים, שיבוש מהלכי משפט, ונדון ב-2009 ל-4 שנות מאסר; ח"כ אריה דרעי שנדון ב-1999 ל-3 שנות מאסר על לקיחת שוחד, מירמה והפרת אמונים; הרב ראובן אלבז שנדון ב-2008 ל-120 אלף שקל קנס ו-8 חודשי מאסר ע"ת בשל תיווך לשוחד וקשירת קשר לביצוע פשע, ומן הסתם שכחנו עוד כמה ממושחתי שס, כולם - איך לא? - 'רבנים'. אז מי פה בעצם עמלק? בשס טענו השבוע כי בפסוק "כי יד על כס י-ה מלחמה לה' בעמלק", מרמזים ראשי התיבות 'כס' כיפה סרוגה, ומכאן שהסרוגים הם עמלקים. אבל למה להתפלפל ולהרחיק לכת עד לראשי התיבות כ"ס, כשבהפטרת השבת האחרונה, הפטרת חזון, היה לנו פסוק מפורש המתייחס אליהם, במישרין ובראשי תיבות: שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים, וְחַבְרֵי גַּנָּבִים, כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד, וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים; יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ, וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם. עליהם ועל שכמותם כבר אמר משורר תהילים: וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא. לעוונם, כי 'רב' הוא – תרתי משמע. אוי לאותה בושה.