עיתון גלובס ובכיריו, העורך
חגי גולן וסגן העורך
אלי ציפורי, הובילו מהלך עיתונאי-משפטי שתוצאותיו חשובות ביותר: הסרת האיפול מעל ההטבות המשוגעות בהיקף של כ-16 מיליארד ש"ח (בחמש שנים, לחברות ציבוריות) שניתנו דווקא לחברות הרווחיות במשק, ובראשן: טבע,
כימיקלים לישראל וצ'ק פוינט.
החשיפה תוביל, קרוב לוודאי, להפסקת חלק ניכר מההטבות המופרזות לחברות הנ"ל. הסכומים העצומים שייחסכו, יוכלו לשמש למטרות טובות יותר: חינוך, בריאות, רווחה ועוד.
תפקידה המסורתי של העיתונות הוא לחשוף. לחשוף, לחשוף. הפעם חרג גלובס מהמסורת השמרנית, ונקט בפעולה אקטיבית: הגשת עתירה מנהלית, באמצעות עורכי הדין
יורם מושקט ואוריין אשכולי. וטוב שכך. עיתון צריך להיאבק כדי להשיג מטרות לטובת הציבור. הגשת עתירות, תלונות וניהול מאבקים מתמשכים, אמורים להיות לחם-חוקם של עיתונאים. במיוחד עיתונאים-חוקרים.
גלובס נקט הפעם בגישה זו והביא לתוצאות מיידיות ומשמעותיות. על-כך מגיע לעיתון ואנשיו קרדיט גדול. חבל שעורכים צרי-עין בעיתונים כמו כלכליסט ודה-מארקר נמנעים מליתן ביטוי כדבעי להישג העצום של גלובס.
ניתנת האמת להיאמר: מזלם הטוב של העותרים הוא "נפילת" העתירה בידיה של השופטת מיכל גונן-אגמון. שופטת אמיצה, חריגה וחריפה, שלא עושה חשבון לאיש. גונן-אגמון הובילה לתוצאות מיידיות ומנעה מריחות, לפחות באשר להטבות שקיבלו חברות ציבוריות (פרסום ההטבות לחברות פרטיות עוכב בהוראת בית המשפט העליון עד לדיון בערעור שהגישה רשות המיסים). השופטת אף כיוונה לכך שחשיפת סכומי ההטבות תבוצע באופן מיידי, כדי שהמידע ישמש את חברי הכנסת הדנים בימים אלה בהצעת התקציב לשנת 2013.
