אומרים שכשנגמרים לו התירוצים, היהודי תמיד יאשים את הגוי באנטישמיות. אך דומני שלא במקרים שלהלן:
1. הפולנים נזכרו לפתע ששחיטה כשירה היא "אכזרית". 2,000 שנה לא שמענו נימוק/תירוץ שכזה. ומיהו זה שנזכר? הפולנים שהצליחו להבריח מארצם את אחרוני היהודים שנותרו שם ב-1968, לא לפני שלקחו חלק פעיל בשחיטה לא כשרה של מיליוני יהודים על אדמתם.
חסידי אומות העולם והחיות, כבר אמרנו?
2. לפתע אליבא דאירופה המאוחדת, יש חרם על טובין מהשטחים. אין מדינה ביבשת הזו בה לא היו טרנספרים ושינויי גבולות עקב מלחמות וכיבושים, אבל רק אצל היהודים זה יחשב בעיניהם השונאות לטריפה.
ומה שמוזר, שבשיטוטיי ביבשת, אני מוצא אך גועל וטינה לערבים ששם. הם קוראים להגירת המוסלמים: "כיבוש שקט", ובינינו הם אפילו צודקים.
אך לפני שבוע, היצר האנטישמי התגבר כנראה, אז למה ומדוע שלא להציק קצת לישראלים? הן גם הם יהודים ברובם...
הבדיחה הגרועה היא, שדוקא ערביי השטחים יפגעו מהגזירה הזו ראשונים. רבים מהם מוצאים את פרנסתם בעבודה במפעלים ביו"ש. מהו ההגיון אם כן, שמדריך את אירופה? לא הגיון, לא צדק, פשוט אנטישמיות.
אין באמתחתי הסבר אחר וסביר לתופעה.
