הספר "המרד הסורי" מאת הוגה הדעות הלבנוני השיעי פרופ' פואד עג'מי מאוניברסיטת הרווארד. הספר (יצא לאור על-ידי מכון הופר-סטנפורד, ארה"ב), תורגם לעברית ויצא לאור על-ידי מרכז דיין והוצאת "עם עובד".
המחבר מזכיר לנו כי לפני 13 שנים, כשבשאר אסד תפס את כס השלטון של אביו, תלו בסוריה וגם מחוצה לה תקוות כי הבן יביא שינוי דרסטי, בהיותו רופא עיניים ואיש מחשבים שלמד באנגליה, וכי הוא יביא עתיד ורוד לעמו. אך התקוות נמוגו והאכזבה גדולה. הבן הפך אכזר יותר מאביו, דבר שקומם את העם שנאבק בשלטונו העריץ זה שנתיים ומחצה.
ספרו של עג'מי מגולל את פרקי ההתקוממות ואף משרטט תרחישים אפשרייים. המחבר בחר כהקדמה להביא קטע משירו של המשורר הסורי ניזאר קבאני "תולדות השליט":
הוי עמי!
אני השליט שלכם
רסקו את אליליכם ועבדו אותי.
כשאני חושב לנטוש את כס השלטון,
מצפוני מייסרני.
מי ירפא את הפיסח, העיוור והמצורע?
מי יקים לתחייה את עצמות המתים?
מי מסוגל להוריד את הגשם?
מי ילקה אותם תשעים מלקות?
מי יצלוב אותם על העצים?
מי יאלצם לחיות כעדר?
ולמות כעדר?
וכשאני חושב לנטוש אותם
זולגות דמעותי כענן יורה.
לכן, בטחתי באל
והחלטתי לשלוט בעם
עד יום הדין.
הפלתו של משטר אסד ומשפחתו אינה מבטיחה כמובן את הישועה, וספק אם המשטר החדש יביא את המזור לתחלואיה של סוריה. גם לגבי ישראל, אין ביטחון שהמשטר המיוחל יהיה פחות קיצוני כלפי ישראל.
עם זאת, גם אם לארגוני הטרור למיניהם תהיה השפעה על המשטר החדש, הוא יהיה פחות מאתגר ופחות מסוכן לישראל. זאת, משום שסכנותיו תהיינה טקטיות מצומצמות, לעומת הסכנות האטרטגיות שמציב משטר אסד. שכן, ההנחה שכל המומחים תמימי דעים לגביה היא שנפילתו של משטר אסד תביא לקריסת הברית האסטרטגית שבין אירן, סוריה וחיזבאללה, והתמוטטות ציר הרשע תשנה את המפה האסטרטגית במזרח התיכון.
